חשבתי שאני כבר בשיא רבע שעה אחרי שהיא הגיעה. שמלה שחורה, עקבים גבוהים והפרצוף הכי יפה שפגשתי. היא יושבת במטבח כשאני חותך לה סלט גדול ומפטפטת איתי. רגל על רגל והשפיץ של נעל העקב כאילו קורץ לי ואומר בממזריות ״אין לך מושג מה מצפה לך״. ובאמת שלא היה לי מושג: תוך כדי שאני בתוכה אנחנו מדברים על זה שלמעשה בלי שבכלל דיברנו על זה, השליטה על הגמירה שלי עברה אליה. איך אגמור ומתי. עצם הדיבור על השליטה שלה עליי כל כך מדליק אותי ונותן תוקף. אבל היא שונה: המלכה תמיד מעודדת אותי לפנטז כמה שיותר, לגמור כמה שיותר. ועדיין כיף תמיד לקבל את האישור שלה.
היו הרבה שיאים אתמול: הראש שהיה בקולר והתאמץ להגיע למקדש שלה, הסגידה המטורפת לרגליים שלה בזמן שנעול כשהלשון בחוץ והיא קובעת על מה היא תעבור. והרגע שהמלכה זיינה אותי מאחור: איכשהוא היינו מחובקים, גוף אחד. היא חלבה תוך כדי עם הציפורניים האדומות שהיו מחודדות במיוחד. ביקשתי לנשק את כף רגלה לפני שאני גומר עליה לבקשתה. היא הסכימה. כמה משמעות שיש למחוות הקטנות האלו שאחר כך נצרבות בראש ומזכירות סתם ככה באמצע היום במה זכיתי. אהובה שלי, נכנסת לי לנשמה. תישארי.
