שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שייכות

הגיגים מעולמי הפרטי..........ממש לא לכל אחד
לפני 19 שנים. 19 ביולי 2005 בשעה 14:57

מפגש קצר עם חתולת רחוב זועמת הותיר אותי המום וכאוב...אפשר לומר שלמדתי שיעור בעוצמת הרכות והכל בגלל שרציתי ללטף אותה תוך כדי זה שנתתי לה לאכול לי מהיד.
ככלל אני נזהר מאהבות חדשות ומחתולי רחוב...את שניהם אני אוהב, אבל גם זה וגם זה עלולים להותיר בי צלקת עמוקה מדי.....לא כדאי.

קראתי פעם שיר הייקו

"מנמנם
מתעורר, מפהק ארוכות
והולך לעשות אהבה חתולית"

זו אהבה שיש בה כאב, נכון?

דנדיליון​(שולטת) - לאו דווקא
זו אהבה שיש בה המון רוך, ופרוותיות, והתמתחויות ארוכות שמעגלות ומבליטות את קימורי הגוף. זו אהבה מיוחמת, מיופייפת.
אהבה של שניים שיודעים להתאים את גופם זה לזו.
(וכן, יש להן ציפורניים נוראיות שעושות שמות ברהיטים ובבשר. לפעמים זה שווה את זה.)
לפני 19 שנים
זיקית - אתה מכיר אהבה שאין בה כאב ?
נהנית מאוד מהבלוג שלך.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י