בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שייכות

הגיגים מעולמי הפרטי..........ממש לא לכל אחד
לפני 8 שנים. 30 בינואר 2016 בשעה 13:09

לשון ארוכה מתפתלת מגששת את דרכה אל אותו מקום לח ואהוב. ידה 

גוף מתפתל מעלי מתרומם לשברירי שניה, מעניק לי מעט אוויר.

זה ארוך זה נעים וזה טוב לי. תחושת פלחי הישבן על לחיי. כמה זמן ציפיתי  

למגע הנעים הזה.

לפני 14 שנים. 9 ביולי 2009 בשעה 14:41

חזרתי מכנס . קולגה יפהפיה עם שער שחור שפתיים מלאות ואף שהזכיר לי את גונזו הסיעה אותי לשדה התעופה. ראיתם פעם ספרדיה מרובעת? נערה בת 37 שקיבלה תקן באוניברסיטה, בין היתר חוקרת בעלת שם שמסתובבת עם חצאית באורך מרבי של 20 ס"מ, נעלי עקב קצר וגופיה...היא הנחתה את המושב האחרון בכנס בגופיה!
דמיינתי במהלך ההרצאה שלה את הפסים אדומים שציפורניה פערו בגבב...אוחחחח, כמה שהייתי רוצה. ישבתי ממש מול הפודיום היא אחזה אותו בשתי ידיה תוך כדי רפרוף על ערימת הדפים שלה ועל המסך. כולם הסתכלו על המצגת, אבל אני לא יכולתי שלא להבחין באחיזה הנמרצת בצדי הפודיום. היא מצידה הסתכלה עלי במהלך היום..ולא הבינה למה אני ממשיך לבהות בה כמו ילד מפגר. חבל שהמבטים שלי עשו את שלהם רק ביום האחרון של הכנס....bommer
לרגע הרגשתי כאורח לרגע בסרט של אלמודובר... כמה ברור שעד שדבר כזה קורה לי הוא מחזיק מעמד יום וחצי בדיוק.

לפני 15 שנים. 19 ביולי 2008 בשעה 20:20

נו מצאת את בחירת לבך?
היא קוצנית כמו שהיית רוצה?
היא מחנכת אותך כיאות ומחמיאה לך (רק מעט) כשצריך? היא מסוגלת לתת לך סטירה ומייד אח"כ לנשוך את שפתייך עד טיפת הדם הראשונה?
אם לא, אתה לא איפה שרצית להיות, וגם לא אני. השאיפות הצנועות שלנו... להיות זה שמוזג את הקפה, עושה את המסאג' ואוסף מהעבודה...לא ממש התממשו.

נהינו עבדים לקריירות שלנו
DAMN

לפני 16 שנים. 7 בנובמבר 2007 בשעה 20:42

גם לי אין מקום (גוש?) !
בפינות הכי חשוכות במקום העבודה שלי צצו להן שתי קולגות חדשות מהסוג הפולני יותר. עיני עודן מצועפות מטיסה ארוכה ומיובשו של האויר בטרמינל. התיישבתי מאחורי השולחן שלי עם כוס קפה ענקית והתחלתי לשלוח את כל הקבצים שסיימתי לעבוד עליהם עוד לפני הגיחה חסרת הטעם לכנס בגרמניה. כן כן ...חיי בכרך הדרומי עוד לא תמו ובמוחי עוד מתרוצצים שברי רגעים קטנים ונעימים משטוטגרט..סוכנת הנסיעות שלי הרסה לי את היום האחרון. אבל לי זה תמיד קורה, אז אין לי על מה להתלונן בעצם, אני רגיל.
הטמפרטורה בחוץ ירדה באופן דרסטי ואיתה עף מצב הרוח שלי.
chanta where the hell are you?
אני לא מאמין שמחקתי את הסרט שלה

לפני 17 שנים. 18 בדצמבר 2006 בשעה 13:34

מנת ההשפלות היומית שלי לא נפסקה גם אחרי שהטסטר שלח אותי בפעם השניה לאיזה מוסך שכוח אל כדי לקנות מגב משומש במחיר מופקע. פסעתי לתומי בין המעבדות בוהה בשתי סטודנטיות שרועות על הדשא, חתול שבורח עם חתיכת סנדוויץ' בפה ושתי נערות בהפרעה מאחד מהפרוייקטים החברתיים (פחחחחח) שרצים בקמפוס.

אני עובד עם מישהי א-מינית ממש עם מיניות לא ברורה, ועתיד לוט בערפל בתור שולטת. דבר אחד בטוח, פטיש לבגדים מדור הפלמ"ח יש לה. באר שבע באר שבע, חייבים לאהוב את העיר הזאת! היובש המדברי משמר הרבה דברים...גם אופנות חולפות מסתבר. דמיינתי איך אני מקבל סדרת חינוך במוסך.....יכול להיות שפיספסתי את הקריירה של חיי??? תמיד אמרו לי שיש לי ידיים טובות, נו שוין.
מעניין איך הפרטנרית שלי תגיב אם פשוט אומר לה "שבי לי על הפנים...." או משהו כזה. מזל שאמא שלה חלתה (סליחה על השטניות) לא הייתי מעז לתקתק טקסט כזה כשרוח הפלמ"ח שורה לימיני.

לפני 17 שנים. 21 בספטמבר 2006 בשעה 12:27

קרסוליים מחוטבים מחודדים מעל נעל ספורט מכוסים באגלי זעה לאחר עבודה קשה על הסטפר. לא רק יכולתי לקבור את ראשי החמוד בין שתי הלחמניות העסיסיות הללו! מכון כושר מי היה מאמין שאשלם במיטב כספי ואחזה בכאלו נופים...מה היה אומר על כך הרצל ידידינו החוזה היהודי הראשון בעידן המודרני.

סימני הצריבה שעיטרו את פלג גופי העליון החלו להעלם. החלקלקות הזו מוזרה בשבילי, אני חייב להודות והזכרונות הנעימים ממריטת השיער לא מרפים....פשוט לא מרפים ואני ממש, אבל ממש מתענג עליהם. אני מחכה לך מתוקה שלי כדי שתמשיכי את העבודה, יש עוד הרבה מה להוריד שם למטה ואני הכי נהנה כשאת עושה זאת. סימנתי את עצמי בהצלפות קלות רק בכדי לראות אותו מאדים שוב סתם סוג של התענגות, או שמא שחזור של חוויה !?!.

יום טוב היום...לשם שינוי

לפני 17 שנים. 17 בספטמבר 2006 בשעה 5:44

אני לא יכול לעמוד בעוד ביקור בעיירה האירופאית המנוכרת הזו. גם אם מאוד חשוב שאסע לשם!

כולם שם אנטיפתיים וצדקנים, ממש כמו המוכרות בקניון ארנה (אם אתה לא יכול להרשות לעצמך אז למה נכנסת ? :+(.... ).את לא תהיי שם וזה מאוד לא טוב מצד אחד....ומצד שני תוכלי למשמע אותי מחדש כשאחזור. איזה כיף זה, נכון!?!
עכשיו תגידי את האמת....נהנית כשרקדתי לכבודך או לא? אמנם נחרת שתי שניות אחרי שסיימתי אבל נשבעת מצד שני שזה בגלל העבודה שלך, אני מאמין לך.הייתי שמח אם היית חוזרת יותר מוקדם ובכל זאת ...זה די נחמד לחכות לך בבית ולראות אותך מרוצה מאיך שהוא נראה.

צ'או

לפני 17 שנים. 14 בספטמבר 2006 בשעה 13:54

כמו אחרי מקלחת נעימה וטובה הייתי שרוע על מיטתך, כשאת במגע רך עיסית לתוך עורי הצרוב ג'ל אלוורה מלא באלכוהול. התענגתי על כל מעיכה של הגוף הדואב. את הבטת אלי בחצי חיוך, סוקרת כל פינה חדשה בגופי כמגלה ארצות לא נודעות מרוצה ממעשה ידייך ואני הבטתי נבוך אל גופי החדש.

סימני מריטת השער ברורים וניבטים מכל פינה, כתמים אדמדמים מן השעווה הרותחת. את מעסה את גופי מחייכת ושותקת, כמו אומרת...."תתרגל לזה ....מתוק שלי"
רחצתי את עצמי והייתי אפוף תחושה משונה. הרגשתי קצת אחרת ונפלתי אל המיטה אל זרועותייך החזקות המלטפות, הרגשתי רך, הרגשתי אותך. להפתעתי את המשכת לענג אותי כששקעתי בשינה עמוקה, עד הקצה.

אהבה גדולה

לפני 17 שנים. 16 במאי 2006 בשעה 15:52

אל תגידי ערבים אמרי לילות.....אין טעם להפחיד אותי סתם.

חשבתי טוב על הלילה האחרון שלנו... כנראה שגרגורי ההנאה שלך השפיעו עלי. אני חושב שהבנתי סופסופ שאני יכול להיות זונה במיטה ושף במטבח בעת ובעונה אחת ולהצליח בשניהם.
דרך אגב
אל תבקשי ממני לשים לך לק בצבע אחר אם את לא מוכנה שאגזור את ציפורנייך, או שאת סומכת עלי או שלא!

לפני 18 שנים. 10 במרץ 2006 בשעה 10:46

היום הרגשתי בושה גדולה כשהגעתי הביתה בלי פרחים למרות שהבטחתי שאביא לך זר ענק. הבטחה בשבילי עצמי....מיותר לציין שלא עמדתי בהבטחתי, לא נורא עוד מחכות לך הפתעות רבות החודש הזה......כמו למשל מגפי עור איכותיים עם עקב ארוך וחד, אני יודע שהן הורסות לך את הגב, זה לא בסדר אבל תתנחמי בעובדה שהן לא נועדו להליכה ;+))

מחכה לך