לפני 18 שנים. 21 בספטמבר 2006 בשעה 12:27
קרסוליים מחוטבים מחודדים מעל נעל ספורט מכוסים באגלי זעה לאחר עבודה קשה על הסטפר. לא רק יכולתי לקבור את ראשי החמוד בין שתי הלחמניות העסיסיות הללו! מכון כושר מי היה מאמין שאשלם במיטב כספי ואחזה בכאלו נופים...מה היה אומר על כך הרצל ידידינו החוזה היהודי הראשון בעידן המודרני.
סימני הצריבה שעיטרו את פלג גופי העליון החלו להעלם. החלקלקות הזו מוזרה בשבילי, אני חייב להודות והזכרונות הנעימים ממריטת השיער לא מרפים....פשוט לא מרפים ואני ממש, אבל ממש מתענג עליהם. אני מחכה לך מתוקה שלי כדי שתמשיכי את העבודה, יש עוד הרבה מה להוריד שם למטה ואני הכי נהנה כשאת עושה זאת. סימנתי את עצמי בהצלפות קלות רק בכדי לראות אותו מאדים שוב סתם סוג של התענגות, או שמא שחזור של חוויה !?!.
יום טוב היום...לשם שינוי