לפני 21 שנים. יום שני, 15 באוגוסט 2005 בשעה 11:36
תמיד כשאת שואלת אותי שאלות כאלו ( בייחוד לאור העובדה שמחוץ לסופר יש לפחות 41 מעלות) אני נשאר בלי מילים!
"מנגו-תות זה מצויין"
"לקחתי"
חיתוך הדיבור המלא כל כך ביטחון ורוגע מעלה בי געגועים לפעמים המעטות שבהם הצלחנו להחליף יותר משלושה משפטים בהסכמה מלאה.
"טניה אמרה שלא ירקת לכיוון שלה, זה נכון?"
"כן"
"ולמה?, אם לא אכפת לך לענות ....כמובן"
"היא דו מימדית, מן פלקט כזה...את יודעת"
"כן, נו ..."
"....ואין לה את הרגליים שלך"
"אוווווהו"
פרימה דונה שלי, מתוקה וססגונית. אולי בעוד כמה מסיבות לייטקס אוכל סופסוף לגעת בך.