שייכות

היא הייתה באה הביתה עם ריח זעה חמצמץ בסיומו של יום עבודה מתיש. הייתי מקלף את הבגדים מעליה וטועם מגופה. את סימני הלחץ האדמדמים שהותירו לבנים הדוקים הייתי מנשק עד היעלמותם.
קשה למצוא עוד זוג כזה, של ידיים נשיות.....בטוחות בעצמן. פשוט זוג ידיים שיודעות להיכן לנוע ומתי.
פנים הירך אחורי הברכיים ובתי השחי החיוורים, היו לי לבריכות קטנות של תענוג. הייתי נופל לתוכן בלי לדעת איך לצאת.

היא לעולם לא תדע איך השתכתשכתי פעם במי האמבט המשומשים שלה...מתענג על גבישי המלח האחרונים שעוד נותרו במים ומדמה לעצמי שזהו מלח מגופה.