מחר אהיה קרוב כל כך אל המסלול שהלכנו בו יחד הרבה פעמים.
אקח את הרכבת אל התפוח הגדול של ישראל ומהתחנה אגיע אל רחוב אלנבי....אל חנות הספרים "שלי".ספר זה משהו מיוחד המחוייבות החד צדדית ביני לבינו לא תהיה דומה בכלל למה שהיה אמור להיות ביננו, אבל הקשר הזה יצליח....תמיד היה לי את זה עם ספרים!
בפעם האחרונה שהייתי שם ראיתי בסמטה איזו בוצ'ית מגניבה עם שיער שחור קצר ומשקפי קריאה עגולים, יושבת על כסא בר ליד שולחן עגול גבוה. היא בלעה בעניין איזה ספר מד"ב באנגלית. והסתכלה עלי במבט נוקב כששאלתי אותה עם היא עובדת במקום.....הסתכלה ולא אמרה מילה.
אתמול היתה לי הארה לא נורמלית, הקנטתי איזו קולגה, בחורה מדהימה וחריפה....בתגובה היא סטרה לי (לא בצורה חזקה מדי אבל בהחלט הרגשתי את זה). אחרי זה דיברנו קצת....היא לא שמה לב לחוסר הנוחות שלחצה את מכנסי מבפנים....וטוב שכך. השיחה ביננו היתה בשבילי כמו תרגיל טוב באיפוק וריסון עצמי. כמו ילד טוב שאלתי אותה, אחר כך, אם היא רוצה קפה וכל כך שמחתי כשהיא הסכימה...,
אמרתי "באמת???" כשהיא הגיבה בחיוב...
אפשר לחשוב ששאלתי אותה על משהו אחר לגמרי.
היה נחמד בסופו של דבר,
כן.... היה בסדר
לפני 18 שנים. 23 ביוני 2005 בשעה 11:06