לומד להיות כלב

המשך תיאור המפגש שלי עם האדון:

החלק הראשון נמצא כאן:
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=5454

"על 4". ירדתי על ארבע. האדון התרחק ממני והלך לכיוון דלת של חדר שלא ממש יכולתי לראות מה יש בו. הוא נעמד בפתח ואמר: "בוא". מיהרתי, כמה שאפשר למהר שהולכים על 4, לכיוון האדון. הוא נכנס לתוך החדר ואני אחריו.

יכולתי לראות שזה חדר השינה שלו: מיטה, אדון קיר סטנדרטי, טלוויזיה בפינה. הרצפה הייתה מכוסה בשטיח מקיר לקיר, אמנם מכוער, אבל חדשות מצוינות למי שנמצא כל הזמן עם הברכיים על הרצפה.

על הרצפה ליד המיטה היה פרוש סדין והאדון הוליך אותי עד שהייתי במרכזו. "שב". התיישבתי וחיכיתי. האדון הלך חזרה לסלון אבל אני הייתי עם הגב לדלת. שמעתי אותו מרים ומזיז דברים ושיערתי שהוא מביא לחדר השינה חלק מהצעצועים. אבל לא היה לי מושג מה.

האדון חזר וזרק על המיטה כמה דברים, בזווית העין יכולתי לראות שהוא הביא את השוט שבעזרתו העניש אותי ועוד משהו מעור, אבל לא הצלחתי לראות בדיוק מה. גם לא ממש יכולתי להסתכל כי האדון בא ונעמד מולי. "תנבח". "ווף, ווף, ווף". "כלב טוב". האדון התקרב אליי. "לכלב טוב מגיע פרס". הוא התקרב אליי עוד קצת ואז משך למטה את מכנסי הטרנינג שלו והוציא את הזין.

אף לא ראיתי במציאות זין לא נימול, ולרגע, כשאחד כזה נמצא במרחק 5 ס"מ מהפנים שלי, נתמלאתי בסקרנות מדעית. אבל לא ממש היה לי זמן למחקר מעמיק כי הרגשתי שהאדון מושך את הראש שלי לכיוונו עם היד. פתחתי את הפה והכנסתי את הזין שלו לתוך הפה עד הסוף. הזין לא היה גדול, אבל בכל זאת הרגשתי קצת את התחושה של רפלקס ההקאה כשקצה הזין הגיע לגרון שלי.

"לא. כלב קודם מרחרח ומלקק". הוא הוציא את הזין מהפה שלי אבל השאיר אותו מאוד קרוב. התחלתי לרחרח את הזין והביצים, ומדי פעם לטעום גם עם הלשון. "יפה. כלב טוב. עכשיו רק ללקק". התחלתי בליקוקים מהירים של הזין ואז ירדתי וליקקתי את הביצים. "יפה. הכלב רוצה למצוץ את הזין של האדון?" הנהנתי. "לא. איך כלב אומר כן?" "ווף, ווף". "נכון כלב. הכלב יכול למצוץ עכשיו".

הכנסתי את הזין שוב לפה והתחלתי למצוץ, רציתי שהאדון ייהנה, היה לי חשוב שהוא ימשיך להעריך אותי. התאמצתי להכניס את הזין עד הסוף למרות שמדי פעם נחנקתי. האדון התחיל לתת לי הוראות: "עכשיו רק עם הלשון, עכשיו רק את הראש, שוב להכניס עד הסוף".

אני חושב שמצצתי בערך 5 דקות כשפתאום האדון אמר: "לעצור. להוציא". הוצאתי את הזין מהפה וחזרתי לתנוחת הישיבה שלי. האדון הרים חזרה את המכנסיים שלו ליטף לי טיפה את הפנים ואז הלך מאחורי. שמעתי אותו פותח ארון, מחפש, סוגר את הארון, פותח מגירה, כנראה מוציא משהו.

"על 4. בוא". ירדתי על 4 והסתובבתי. ראיתי את האדון יושב על קצה המיטה, התקרבתי אליו והוא ליטף לי קצת את הראש. "כלב צריך זנב".
הוא החזיק ביד שמאל את הפלאג-זנב ועל יד ימין הוא לבש ככפת גומי. ראיתי לידו צנצנת של איזשהו קרם. הוא נתן לי לרחרח את הפלאג במשך כמה שניות ואז זרק אותו על הרצפה. שריקה, ואני כבר הלכתי על 4 להביא אותו. הרמתי את הפלאג עם השיניים והבאתי אותו חזרה לאדון. "כלב טוב". הוא ליטף אותי כשהפלאג עדיין בפה שלי. "אתה תהיה כלב מצוין". הוא לקח ממני את הפלאג. "שב".

הסתכלתי על הידיים של האדון לוקחות קונדום ומלבישות על הפלאג. הוא החזיק אותו ביד שמאל, וביד ימין העטויה בכפפה הוא לקח קצת מהקרם שבצנצנת. "על 4. תסתובב".

אני חושב שבאותו רגע הבנתי באמת את הכוח שיש למשחק התפקידים הזה. כי כל כך כל כך רציתי להגיד לו שאני לא יכול, ושזה גדול מדי, ושאולי עדיף שאני אלך עכשיו, או שנעשה משהו אחר. כל כך רציתי להגיד לו לא, ולבקש שיוותר ולהסביר שלא הבנתי על מה מדובר. אבל הייתי כלב, וכלבים לא מדברים, וכלבים עושים מה שאומרים להם. באותו רגע, באותו מקום כלבי שבו הייתי, כל מה שיכלתי לעשות היה לרדת על 4, להסתובב ולהפנות את התחת שלי לכיוון האדון.

הרגשתי את האצבעות שלו מורחות את החור שלי עם הקרם. הרגשתי שהוא גם קצת דוחף לי אצבע פנימה. זה קצת כאב. עוד לרגע עברה בראשי המחשבה שאני פשוט אקום אבל אז הרגשתי את הפלאג כנגד החור שלי. האדון התחיל לדחוף אותו פנימה, ניסיתי לפתוח כמה שיכלתי אבל זה ממש כאב. התחלתי לייבב ואז ממש לבכות.

האדון הפסיק לדחוף את הפלאג וקצת ליטף אותי. "כואב לכלב?" "ווף, ווף". הוא ליטף אותי שוב. "הזנב מאוד חשוב לכלב". הוא התחיל לדחוף שוב את הפלאג פנימה. זה נורא כאב. ניסיתי לדחוף פנימה והחוצה עם פי הטבעת אבל הרגשתי שזה פשוט גדול מדי. התחלתי לבכות והאדון הפסיק.

"ראש למטה". הורדתי את הראש לגובה הרצפה. "ננסה פעם אחרונה ואם זה לא יכנס נפסיק. בסדר כלב?" "ווף, ווף". "יופי, כלב טוב, תשאיר את הראש למטה".
הרגשתי שוב את הפלאג נדחף לחור שלי, זה התחיל לכאוב, רציתי שזה ייגמר. כל כך רציתי שזה כבר ייכנס. לא הרגשתי שהפלאג נמצא יותר פנימה אבל זה שוב כאב. התחלתי לייבב ואחרי עוד כמה שניות לבכות. האדון הפסיק לדחוף את הפלאג ובמקום זה הרגשתי את האצבע שלו נכנסת לחור שלי ונשארת שם לכמה שניות. הוא הוציא את האצבע וחשבתי שבזה הוא עוזב את החור שלי במנוחה, אבל אז הרגשתי שוב את הפלאג.

האדון דחף לאט לאט ואני אמרתי לעצמי בראש שאני רוצה שהכאב הזה ייגמר ושהפלאג כבר יהיה בפנים. ניסיתי לפתוח כמה שיכלתי, זה יותר ויותר כאב. התחלתי לייבב. האדון המשיך לדחוף ופתאום הוא אמר: "לא לוותר זה כבר כמעט בפנים". ואז הרגשתי קצת הקלה והבנתי שעברתי את החלק הרחב ביותר בפלאג ושבעצם הוא בפנים.
"יופי כלב. בוא". הסתובבתי אל האדון והנחתי את הראש על הברכיים שלו. הרגשתי שאני צריך חיבה והכרת תודה. האדון ליטף אותי וחיבק אותי וגירד לי קצת מאחורי האוזן ושוב חיבק.

המשך יבוא....