הצד האפל של לונה

המחשבה הזו שהיא מרוחה בין הירכיים שלך, פוערת בי חור שחור בבטן. אני מזהה אותו,  את הפחד. הוא מזדחל אל תוך המוח, דרך עמוד השדרה. אחר כך זה הופך ליללה דקה, ואני נשטפת בתחושות האלה: תסכול, אהבה, גירוי מיני. זה מבלבל, אתה יודע? זה מבלבל. ואני יודעת שאחר כך היא הביטה בך במבט המאוהב הזה ששמור רק לגברים מאוד מאוד מסויימים. ואני יודעת שאתה אחר כך חייכת אליה, כי אי אפשר שלא. אני יודעת שזה מה שקורה שם, וזה מה שקורה להן כי ככה זה כשהחומר שלך מטפטף על החומר שלהן. ואני יודעת כמה אני רוצה להיות שם, מנשקת לך את הביצים ושוטפת אותן בדמעות המתוסכלות שלי. זה המקום שלי, אני אומרת לעצמי, זה המקום שלי וממילא אין מקום אחר שאני רוצה בו, אם הוא רחוק ממך.