סשן מספר 1. האושר הוא ביטחון מוחלט
סיפור.
מילים עושות לי את זה
אז הלכנו על מילים.
המינגווי. מובי דיק. אנה קרנינה. קלאסיקות ענקיות.
נלך לחנות ספרים יד שניה. נבחר באקראי.
ריח אבק ספרים, כריכות עור ישנות, שקט נעים, זמן עצלתיים.
בחרה ספר. "על העיוורון". מוקדם לך עדיין, אמרתי.
אולי נלך על שירה.
בודלר. פרחי הרע.
"אפליא מכותי בך - ולא בחימה
אהלום כקצב,אהלום בך קשה
בלי שנאה, כהכות את הסלע משה
הסהרה שלי לא תדע עוד צמא... "
עכשיו כיתבי כמו בודלר
והיא כתבה.
"אראה עד האופק ועיני מכוסות
ולא תשים מכשול בפני עיוור
כי אתה לי עינים בחושך אתה האור החיוור
אתה הוא עיני הפקוחות"
את מושפעת מ "על העיוורון" שכחת את בודלר.
כיתבי שוב.
והיא כתבה.
"תפליא מכותיך בי, הזו אהבה?
תהלום כקצב, הלום קשה
אתה רך, אתה יפה
ידך האחת מחבקת והשניה מכה."
יופי. דעי לעולם, לפעמים אכה, אבל ידי המחבקת תמיד תהיה.
לפני הכל. אחרי הכל ובסוף הדברים. היד החובקת היא שיר השירים.
[i]
לפני 14 שנים. 25 ביולי 2010 בשעה 7:46
