שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החדר האינטימי שלי

המקום שבו יש רק אותי
את רחשי ליבי
את מחשבותיי
את הפנטזיות הכמוסות שלי
הרחק מההמון
לפני 3 שנים. 12 במרץ 2021 בשעה 11:39

לא זוכרת איך זה התחיל
מתי ראיתי אותך פעם ראשונה
ואולי היית שם הרבה לפני ששמתי לב
אולי קלטת את הריח שלי ועקבת אחריי בשקט ימים רבים
מנסה לשחזר את כל הרגעים שהרגשתי שעיניים זרות מביטות בי
ששמעתי רחשי עלים מתפצפצים וחשבתי לעצמי שזה בטח הדמיון הפורה שלי מתעתע בי
אבל אז פתאום נעמדת מולי באמצע היער
הגודל והעוצמה שלך הבהילו אותי
אבל באותו זמן גם גרמו לנשימה שלי להיות מהירה
ולדגדוג של עונג שעלה מקצות האצבעות שלי
גדלתי בהבנה שאתה חייתי ומסוכן ובוא נאמר שמאיפה שאני מגיעה אתה נחשב גם די טיפש ...
היה לי קל לראות בך חיית פרא מסוכנת ולא יותר
אבל משהו בעדינות שבה ניגשת ובדרך שבה הרעב והתשוקה בעיניים שלך נלכדו בשלי גרם לי להחסיר פעימה
צעדת אליי בבטחון ואני ניסיתי לשמור על מרחק בטוח נסוגה אחורה ולא ממש יודעת לאן אני הולכת
אבל אתה ידעת!
היית מחושב וברור בכל צעד
והכרחת אותי להיכנס לפינה שבה הייתי לכודה
נתונה לחסדייך
ועמדתי שם כלואה בין פחד לתשוקה מסעירה
כל מה שלמדתי ואמרו לי כל החיים
מתנפץ למול הדמות החזקה והענקית שלך והמשיכה המטורפת שאני חשה אליך
לא יודעת אם זה העיניים הענקיות והחודרות שבוערות בתשוקה וסורקות אותי מלמעלה למטה
אם זה הפרווה השחורה והסבוכה שלך שמדגדגת את גופי
או אם זה הקרניים הענקיות שלך שעושות לי חשק לאחוז בהן ולמשוך אותך אליי
ואתה מתקדם אליי מצמיד אותי אליך ואל הסלע מאחוריי ואני כבר חסרת אויר ונרגשת
מרגישה את הרטיבות הנעימה של הערגה אליך מתפשטת בין רגליי
אני מרגישה את האיבר העצום שלך מתקשה בזמן שאתה מתחכך בי בעדינות, מלטף את גופי עם גופך השרירי והפרוותי
נושף בעוצמה במורד הצוואר שלי כאילו נושם פנימה את הניחוח שלי
ואז אתה אוסף אותי בזרועותיך ובאופן מפתיע הרגע הזה לא מלחיץ אותי בכלל
אני מרגישה קטנה ועדינה בין ידייך הענקיות
בטוחה שתיקח אותי למחוזות של עונג והנאה יוצאות דופן
כי הרי שנינו יצורים קסומים של היער הזה
אתה מלקק אותי עם הלשון הענקית והמחוספסת שלך לאט לאט - נותן לי זמן להכיר אותך, לבטוח בך, להיסחף איתך
אני מרגישה איך העור שלי מצטמרר וכל הגוף שלי נדרך ומתכווץ , הראש שלי נזרק לאחור בצעקה של שחרור ועונג עילאי
ואתה מחזיק אותי חזק בזרועותיך בזמן שאני רועדת ומפרפרת
ואז אנחנו מביטים עמוק בעיניים , הפנים שלנו כמעט ונוגעות ואתה רואה בעיניים שלי את הפחד והתשוקה ממה שעתיד לקרות עכשיו
אתה מחבק אותי
אוסף אותי את חזך החם והעצום ולוחש באוזני :״את מוכנה קטנה שלי ? האם את מסוגלת להכיל אותי בתוכך?״
אני לוחשת לך ״כן , קח אותי ! לא איכפת לי שאסור לנו! לא מעניין אותי מה יגידו - אני רוצה אותך עכשיו!״
ואני כורכת את רגליי סביב גופך העצום , ראשי נח בכפות ידיך וגופי פרוס על זרועותיך מכוון אליך, פתוח אליך, משתוקק אליך....
אני מביטה עמוק בעיניך אבל יכולה להרגיש את האיבר העצום שלך מתחכך בשלי , ברטיבות הנוטפת ממני ומתכוונן אליי, מפסק אותי בעדינות, מפלס את דרכו בתוכי וממשיך עמוק עמוק עד שאין לי אויר ויכולת להתנגד למה שקורה עכשיו ואני מתמסרת אליך בלי גבולות, בלי מוסכמות - כאילו כל העולם מסביב חוץ מאיתנו לא קיים
אתה נע בתוכי בקצב מהפנט, עיניך לא נפרדות משלי לשניה ואני מרגישה את ליבך פועם בעוצמה ואת הנשימה שלך מתגברת והופכת לנהמות חייתיות ועוצמתיות
קשה לי למצוא את המילים לתאר את רמות העונג והטירוף שהגוף שלי מפיק ממך
אתה מביט בי בעינים הבוערות שלך ואומר לי ״ידעתי שאת מיוחדת קטנה שלי, כל האחרות בוכות מהעוצמה והגודל שלי ואת...קטנה ושברירית שאת, את יודעת להכיל את כולי בתוכך ואני נטרף לראות אותך מתענגת ולהרגיש את הגוף שלך מתכווץ ורועד סביבי, הקולות שלך גורמים לפרווה שלי לסמור מעונג ואני רוצה להישאר איתך כאן ביער לתמיד״
מי ידע שקוספליי יכול להיות כזה מטורף ?!?!?!?
מוקדש לך מינוטאור מדהים שלי


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י