שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החדר האינטימי שלי

המקום שבו יש רק אותי
את רחשי ליבי
את מחשבותיי
את הפנטזיות הכמוסות שלי
הרחק מההמון
לפני 3 שנים. 12 במרץ 2021 בשעה 12:32

אני אוהבת לדרג - הרבה גברים לא אוהבים את זה אבל זה מה יש...

יש מדרג של הטובים ביותר, אלה שלמדתי על המיניות שלי דרכם, שהכירו לי את הגבולות של עצמי, שהצליחו להפתיע אותי 

כמעט 12 שנים היה אחד שהחזיק בכתר הזה - החברים שלי מכירים אותו בשם ״המלך״ ובאמת ריספקט על אורך המלוכה שלו 

ואז לפני כמעט שנה אתה הגעת ובמפגש ראשון העפת אותו מכס המלכות

אתה שילוב נדיר של גיק וערס שני הטייפקסטים שעושים לי את זה כל אחד מסיבותיו הוא 

יש בך אינטליגנציה מינית שעוד לא נתקלתי בה (ובאמת שהייתי עם המון גברים)

אתה קורא אותי כל כך מדויק, אתה מטריף אותי ברמות ואתה פשוט הכי טוב בכל קטגוריה של המדרג

ומעבר לכל העונג המטורף הזה אלוהים, או מי שאחראי על גודל ביקום, נתן לך בשני ידיים (כמעט שלוש אם נהיה ממש ספציפיים)

וזה פשוט Fucking Amazing!!!

אחד כמוך זה מעבר לנדיר, יותר מאחד למיליון, נוגע באגדי...חד קרן!

 

לפני 3 שנים. 12 במרץ 2021 בשעה 11:39

לא זוכרת איך זה התחיל
מתי ראיתי אותך פעם ראשונה
ואולי היית שם הרבה לפני ששמתי לב
אולי קלטת את הריח שלי ועקבת אחריי בשקט ימים רבים
מנסה לשחזר את כל הרגעים שהרגשתי שעיניים זרות מביטות בי
ששמעתי רחשי עלים מתפצפצים וחשבתי לעצמי שזה בטח הדמיון הפורה שלי מתעתע בי
אבל אז פתאום נעמדת מולי באמצע היער
הגודל והעוצמה שלך הבהילו אותי
אבל באותו זמן גם גרמו לנשימה שלי להיות מהירה
ולדגדוג של עונג שעלה מקצות האצבעות שלי
גדלתי בהבנה שאתה חייתי ומסוכן ובוא נאמר שמאיפה שאני מגיעה אתה נחשב גם די טיפש ...
היה לי קל לראות בך חיית פרא מסוכנת ולא יותר
אבל משהו בעדינות שבה ניגשת ובדרך שבה הרעב והתשוקה בעיניים שלך נלכדו בשלי גרם לי להחסיר פעימה
צעדת אליי בבטחון ואני ניסיתי לשמור על מרחק בטוח נסוגה אחורה ולא ממש יודעת לאן אני הולכת
אבל אתה ידעת!
היית מחושב וברור בכל צעד
והכרחת אותי להיכנס לפינה שבה הייתי לכודה
נתונה לחסדייך
ועמדתי שם כלואה בין פחד לתשוקה מסעירה
כל מה שלמדתי ואמרו לי כל החיים
מתנפץ למול הדמות החזקה והענקית שלך והמשיכה המטורפת שאני חשה אליך
לא יודעת אם זה העיניים הענקיות והחודרות שבוערות בתשוקה וסורקות אותי מלמעלה למטה
אם זה הפרווה השחורה והסבוכה שלך שמדגדגת את גופי
או אם זה הקרניים הענקיות שלך שעושות לי חשק לאחוז בהן ולמשוך אותך אליי
ואתה מתקדם אליי מצמיד אותי אליך ואל הסלע מאחוריי ואני כבר חסרת אויר ונרגשת
מרגישה את הרטיבות הנעימה של הערגה אליך מתפשטת בין רגליי
אני מרגישה את האיבר העצום שלך מתקשה בזמן שאתה מתחכך בי בעדינות, מלטף את גופי עם גופך השרירי והפרוותי
נושף בעוצמה במורד הצוואר שלי כאילו נושם פנימה את הניחוח שלי
ואז אתה אוסף אותי בזרועותיך ובאופן מפתיע הרגע הזה לא מלחיץ אותי בכלל
אני מרגישה קטנה ועדינה בין ידייך הענקיות
בטוחה שתיקח אותי למחוזות של עונג והנאה יוצאות דופן
כי הרי שנינו יצורים קסומים של היער הזה
אתה מלקק אותי עם הלשון הענקית והמחוספסת שלך לאט לאט - נותן לי זמן להכיר אותך, לבטוח בך, להיסחף איתך
אני מרגישה איך העור שלי מצטמרר וכל הגוף שלי נדרך ומתכווץ , הראש שלי נזרק לאחור בצעקה של שחרור ועונג עילאי
ואתה מחזיק אותי חזק בזרועותיך בזמן שאני רועדת ומפרפרת
ואז אנחנו מביטים עמוק בעיניים , הפנים שלנו כמעט ונוגעות ואתה רואה בעיניים שלי את הפחד והתשוקה ממה שעתיד לקרות עכשיו
אתה מחבק אותי
אוסף אותי את חזך החם והעצום ולוחש באוזני :״את מוכנה קטנה שלי ? האם את מסוגלת להכיל אותי בתוכך?״
אני לוחשת לך ״כן , קח אותי ! לא איכפת לי שאסור לנו! לא מעניין אותי מה יגידו - אני רוצה אותך עכשיו!״
ואני כורכת את רגליי סביב גופך העצום , ראשי נח בכפות ידיך וגופי פרוס על זרועותיך מכוון אליך, פתוח אליך, משתוקק אליך....
אני מביטה עמוק בעיניך אבל יכולה להרגיש את האיבר העצום שלך מתחכך בשלי , ברטיבות הנוטפת ממני ומתכוונן אליי, מפסק אותי בעדינות, מפלס את דרכו בתוכי וממשיך עמוק עמוק עד שאין לי אויר ויכולת להתנגד למה שקורה עכשיו ואני מתמסרת אליך בלי גבולות, בלי מוסכמות - כאילו כל העולם מסביב חוץ מאיתנו לא קיים
אתה נע בתוכי בקצב מהפנט, עיניך לא נפרדות משלי לשניה ואני מרגישה את ליבך פועם בעוצמה ואת הנשימה שלך מתגברת והופכת לנהמות חייתיות ועוצמתיות
קשה לי למצוא את המילים לתאר את רמות העונג והטירוף שהגוף שלי מפיק ממך
אתה מביט בי בעינים הבוערות שלך ואומר לי ״ידעתי שאת מיוחדת קטנה שלי, כל האחרות בוכות מהעוצמה והגודל שלי ואת...קטנה ושברירית שאת, את יודעת להכיל את כולי בתוכך ואני נטרף לראות אותך מתענגת ולהרגיש את הגוף שלך מתכווץ ורועד סביבי, הקולות שלך גורמים לפרווה שלי לסמור מעונג ואני רוצה להישאר איתך כאן ביער לתמיד״
מי ידע שקוספליי יכול להיות כזה מטורף ?!?!?!?
מוקדש לך מינוטאור מדהים שלי

לפני 12 שנים. 25 בנובמבר 2011 בשעה 23:11

וואו ! כמה זמן לא הייתי פה
כמו לחזור לבר השכונתי אחרי 5 שנים
דווקא מתבעסת שפיספסתי אותך היום
אתה חבר יקר ומיוחד - כזה שהייתי שמחה לדבר איתו על מה שעובר עליי
מעניין מה היה לך לומר לי
רציתי לספר לך שאני מגיעה למסקנה שלמרות שאני אוהבת לאהוב
וכמעט תמיד נמצאת בתוך קשר
האהבה קשה לי
לא הייתי מוותרת עליה אבל אולי אני פשוט לא טובה בלחיות אותה
לפעמים נדמה לי שלמרות הבגרות שיש בי אני עדיין ילדה קטנה
עם חלומות רומנטיים מטופשים
אני עדיין מחפשת משהו מושלם משהו שהוא אולי אידאלי מדי מכדי להתקיים
מנסה לחשוב אחורה למה גרם לי להיות מי שאני בתוך קשר
למה אין לי שלווה? למה תמיד יש לי ספקות? למה תמיד אני חושבת על הסוף במקום לחיות את הרגע?
איך זה שאנחנו יצורים שמיועדים לאהוב אבל זה תמיד יהיה הגורם הכי מערער בקיום שלנו?

לפני 13 שנים. 13 בפברואר 2011 בשעה 17:37

כי קיטש זה לפעמים כל כך כיף
ועדיין אין על דפש מוד בלהגיד את האמת
שלא הכל דבש
שלא הכל פשוט
אבל כשזה נכון ...
זה מפרה אותך ומרגש אותך ומציף אותך באור
זה בשבילך אהוב שלי בטוחה שתזדהה עם המילים

Somebody
Depeche Mode

I want somebody to share
Share the rest of my life
Share my innermost thoughts
Know my intimate details
Someone who'll stand by my side
And give me support
And in return
She'll get my support
She will listen to me
When I want to speak
About the world we live in
And life in general
Though my views may be wrong
They may even be perverted
She'll hear me out
And won't easily be converted
To my way of thinking
In fact she'll often disagree
But at the end of it all
She will understand me

I want somebody who cares
For me passionately
With every thought and
With every breath
Someone who'll help me see things
In a different light
All the things I detest
I will almost like
I don't want to be tied
To anyone's strings
I'm carefully trying to steer clear of

Those things
But when I'm asleep
I want somebody
Who will put their arms around me
And kiss me tenderly
Though things like this
Make me sick
In a case like this
I'll get away with it

לפני 13 שנים. 19 בינואר 2011 בשעה 22:35

אין כמו להרים פרויקט למען עצמי ולהביא אותו לשלמות בדיוק כמו שרציתי
אין כמו להגשים את החלום הכי מטורף שלי מול 60 אנשים מדהימים שהיו בשבילי בכל שניה
אין כמו לקבל מחמאות מאנשים זרים שבכלל לא היו שייכים לאירוע
אין כמו לחיות את חיי בדיוק כמו שאני רוצה לא פחות ולא יותר
אין כמו להרים עסק משלי ולראות אותו פורח וצומח למשהו מדהים
אין כמו להבין שיש לי אנשים מדהימים סביבי שאספתי במשך 3 עשורים
אין כמו ללכת למסיבה שכולם צעירים ממני ב-15 שנה ועדייין להיות האישה הכי שווה שם בחדר
אין כמו להבין שלא סתם לא ויתרתי עליך למרות כל הקשיים ושאתה אחד האנשים החשובים שהיו בחיי ב-40 שנה
אין כמו לאהוב למרות שלפעמים הלב נשבר
אין כמו להיות אמא הכי מדהימה שאני יכולה להיות לילד הכי מדהים במזרח התיכון
אין כמו להיות שלמה
בטוחה
נאהבת
אוהבת
אין כמו 40!!!

לפני 13 שנים. 1 בדצמבר 2010 בשעה 17:34

לא טיפוס של כאב
לא טיפוס של השפלות
אני כאן כדי לספק את הצורך שלי בכיף קינקי
לא שמה זין על "חוקי המשחק" שאנשים מחזיקים בהם
אני עושה את מה שעושה לי נעים
ומה שבעיקר עושה לי נעים זה המשחק המנטלי
המקום שבו אני גוררת אותך אל מחוץ לאזור הבטוח שלך
שהוא מאוד רחב שוליים 😄
המקום שבו אתה לא בטוח לא נינוח
היכן שלא קל לך
במקרה שלך זה די פשוט - פומביות זה אחד הקשיים הכי גדולים שלך
אז אתמול החלטתי לשבור שיגרה ולצאת ממתחם המיטה הבטוח שלנו
היתה חוויה מרוממת מאוד
ללכת לראות את הארי פוטר בקולנוע רגיל מוקפים באנשים רגילים
שנינו במעילים מוטרפים ללא כלום מתחת
מדי פעם נחשפים חלקים שמסגירים את העובדה שהמעיל הוא הדבר היחידי על גופינו
עוברים בניחותא את הבדיקה הבטחונית ידי שלובה בידך
צועדים באלגנטיות על השטיח האדום הדמיוני שאנחנו כה ראויים לו
כל האנשים בוהים בנו כמו היינו שני פסיכים שברחו ממוסד לכאלה שחושבים שהם....
לפני שנכנסנו לאולם והתיישבנו במקומות שבחרתי לנו בקפידה
שלחתי אותך לשירותים שתשים את הקוק רינג הרוטט כדי שיהיה לי במה לשחק
כל כך נבוך
כל כך זהיר
דואג כל הזמן שלא יראו ולא ישימו לב
רגע לפני ההפסקה שהיד שלי משתעשעת במפשעה שלך קפצת והתכסת כי הבנת שעוד שניה יפתח האור
היתה לך הבעה של נערה חסודה שמפחדת שיקלטו שהיא מתמזמזת
כל כך משעשע
כל הדרך חזרה צחקנו
אבל הרגע המשעשע ביותר בערב שמור לי
שניסיתי לתפוס לך את הזין בעודך עושה תרגילי אקסהביציוניזם בחדר המדרגות
איבדתי שיווי משקל עפתי ברעש מטורף על הדלת של השכנים
ומיד ברחנו ורצנו הביתה מתפוצצים מצחוק
כמה כיף לפעמים לעזוב את האיזור הבטוח ולהסתובב במרחבים הפרועים שמחוצה לו
תודה שנהנית!!!


לפני 14 שנים. 17 באוקטובר 2010 בשעה 22:35

לא מרגישה כלום
לא מחוברת לכלום
נופלת חופשי
ולא רואה את הסוף
בדיוק כמו בצניחה חופשית
לא מצליחה למצוא את ההגיון
לא מבינה מה הסיבה
לא מצליחה לעצור את הדמעות
מרגישה את כל המשפטים הקשים
שאומרים אנשים מסביבי פוגעים בי
כמו הרוח ששורטת את הפנים במהירות מטורפת
לא מוצאת את הידית לפתוח את המצנח
לא מצליחה להביא את עצמי לעצור את זה
אף פעם לא הרגשתי ככה
שהחושך שואב אותי פנימה
שהכל חסר משמעות ומיותר
שהכל שקר
שבסופו של דבר למרות כל ההבטחות והמילים היפות
אני לבד
רק פורטיס הגאון מביא לי נחמה קטנה:
מתוך בדידות אתה מבין
שידידות עם עצמך
היא דבר נדיר

לפני 14 שנים. 8 בספטמבר 2010 בשעה 11:28

על כוס של ויסקי משובח
על חצי ג'וינט איכותי במיוחד
על מיטה רכה
בתוך סשן זורם וכייפי של קצת קשירות קצת עיניים עצומות קצת גלגל כאב וקצת טיזינג
כמו שאתה אומר נגיעות של נגיעות 😄
תוך כדי צחוקים היסטריים ממשפטים מטופשים
תוך כדי צפייה אובססיבית בפרקים האחרונים של העונה השישית של האוס
תוך כדי אכילה של כל מיני דברים מוזרים בשעות לא סבירות
תוך כדי סקס מרומם אחרי ציפיה ארוכה
תוך כדי כתיבת משפטים ומילים על העור המושלם שלך בנסיון לחבר שיר
תוך כדי חשיפת סודות וסיפורים מהחיים שלנו
וכל זה בחברות אמיתית ואהבה יוצאת דופן
אז אם אני אאחל לנו הצלחה וכסף לשנה החדשה זה כבר יהיה חוצפה לדעתך?


לפני 14 שנים. 6 בספטמבר 2010 בשעה 16:29

אני הכי שונאת לריב איתך
שונאת את התחושה הזאת של הקושי בינינו
שונאת לשחזר לאחור למה הגבתי כמו שהגבתי ועל איזה כפתורים הויכוח לחץ
שונאת את השקט הזה שנוצר בינינו כאילו לא נותר מה לומר
שונאת את תחושת הפחד של השבריריות של כל מה שבינינו
שונאת ללכת לישון ללא מילים
שונאת את התחושה שאתה כועס עליי
אבל יותר מכל שונאת להרגיש שהכאבתי לך כי אתה גבר מדהים
אבל כשאתה פגוע אתה כל כך ילד
יש עצב ילדותי בעיניים שלך כשאתה כואב מן תערובת של עלבון כעס וכאב שעושה לי מיד חור בנשמה
ואז כל הכעס נמס בי ואני רק רוצה לחבק אותך
ולעטוף אותך
ולאהוב אותך
עד שיעלם הילד הזה בעיניים שלך

לפני 14 שנים. 22 באוגוסט 2010 בשעה 22:16

לפני כמה ימים פתח כאן אחד השולטים שרשור על "האתיקה של השליטה"
ודיבר על כך שהשולטים מעצם היותם שולטים בעלי מוסריות גבוהה מפשוטי העם וכמובן אינטיליגנציה גבוהה מהממוצע
ואילו אני רוצה לטעון אחרת....הכלוב הוא המיקרוקוסמוס של הסוטים
יש טובים ורעים
טיפשים וחכמים
מוסריים וחסרי מצפון
איכפתיים ומיזנטרופים
יש מהכל.....והמרתק ביותר הוא שיש מהכל בכל קטגוריה
יש נשלטים שהם מנהיגים מלידה
ויש שולטים שהם לוזרים מוחלטים

אז בפעם הבא שאתה בתור שולט מנסה להתחיל איתי כי אני בחורה שווה במיוחד
ומקבל, אוי לבושה, תשובה שלילית ....
אל תפתח את הפה המלוכלך שלך עליי ואל תנסה להגיע אליי על ידי כך שתנסה לשכנע אותי שהגבר שאיתו אני בוחרת לבלות את זמני הוא סמרטוט -
זה לא מוכיח אינטיליגנציה עליונות או שליטה מכל סוג שהוא, בטח לא עצמית...
זה רק עושה אותך קטן ופתטי!!