לפני 14 שנים. 20 באוגוסט 2010 בשעה 23:14
בטח יש בעולם איזה פסיכולוג-סוציולוג-אנתרופולוג שיסביר את הצורך שלנו להיות מספר 1
להיות במקום ראשון
להיות הכי נאהבת
להיות הכי מחוזרת
הכי נערצת
הכי טובה בכל דבר
וזה הרי הכי פרימיטיבי
הכי ילדותי
הכי אינסטינקטיבי
וכשזה קורה לי....אני כועסת על עצמי
ואז נרגעת קצת ומזכירה לעצמי
שעבור כל מה שבאמת חשוב לי ויקר לי בעולם הזה אני מספר 1
ושכל השאר ממש חסר משמעות