לפני 6 שנים. יום ראשון, 26 בינואר 2020 בשעה 20:12
לפני שבוע ישבנו זו מול זה, זרים ומרוגשים. החוויות היו בקצות האצבעות, כל לחן היה יכול להיות מצע לזכרונות
המילים שלנו לא היו אמורות, אבל הן נאספו והצליחו, פילחו מבעד לקור שבחוץ
והפנימי
ניצלת את הרגע, הושטת יד נחושה ופרקטית
אל תוך סדק של נשימה שאפשרתי
אחזת בזה
ונעלמת
רק הגוף שלך נותר ישוב מולי, כתפיים משוכות אל תוך חזה
אתה נעלמת
נשמתי עמוק, הזכרתי לעצמי שאתה זר
זה מוכר
היום רצית לציין את חגיגות השבוע לפרידת הזרים שלנו
ללא משמעות, ללא תכלית
אתה מביט בי וחווה דעה
מבעד לדלת שקופה
טועה לחשוב שמי שאתה רואה
היא אני
אבל אנחנו לא מכירים
אתה זר
וכל מה שלא התחיל
כבר נגמר