כמה הוד והדר יש בגבירה הנכנסת בדלת הראשית בוילה הכפרית בלבושה האלגנטי ומולה אפס עלוב עירום עם כלוב ומנעול על אברו העלוב. הגבירה מסבירה כי זוהי השלמות. האושר. הסיטואציה הנכונה בעולם.
האפס המכור משיב כן גבירתי. אולי מאה פעמים ביממה.
מבטו המושפל כשהגבירה ניגשת אליו, מסירה את תכשיטייה, אוחזת באשכיו החופשיים ומכסה הפלסטיק והמנעול על אברו. הגבירה לבושה בהידור והאפס עירום. כמה עליבות. כמה השפלה. איזו שלמות. כמה נכון.
בהמשך הכל טבעי כל כך. שגרתי ומושלם. ליקוק והתמכרות לאצבעות התכולות.
הצלפות אכזריות באחוריו של האפס עד זוב דם.
רכיסת הסטרפון עם הדילדו השחור והחדרתו לפתח הנקבי הרטוב והמייחל לכניסתו.
החלפה לדידלו חום גדול מפלצתי ועבה יותר.
בוילה שקט. האפס הנעול על גבו נאנח ונאנק חרישית. הגבירה האלוהית מעליו נכנסת ויוצאת. מזיינת ברכות ואחר כך בעצמה. שוב ושוב. ללא הפסקה.
"הגבירה מאושרת", שואל האפס. "הכי שיש", משיבה הגבירה.
תסיר את הכלוב מגיעה ההוראה אחרי שעה של זיונים.
האיבר הנעול שעות וימים משתחרר ואז אוחזת בו הגבירה. רק הגבירה אוחזת בו.
מתעללת עד שמגיעה האפס לקצה, אך לא פורק.
רק לגבירה מותר.
הגבירה פורקת פעם אחר פעם בפיסטינג מענג והאפס נשאר עם איבר זקור. נוזליי הגבירה מתפרצים למרחקים, אך האפס נותר זקור.
עד שמגיעו תורו. בסוף בסוף על ירכה הצחורה. הגבירה והאפס מרוקנים ולא מסוגלים לזוז מילימטר.
הגבירה מתלבשת ומחטאת באלכוהול את הפצעים המדממים באחורי האפס ויוצאת לדרכה אל אהובה ומשפחתה. התכין ארוחת ערב? חביתה? ביצת עין? התחבק את ילדייה בטרם יפרשו לשינת הלילה. לבטח יזכה גם אהובה לענגה והגבירה לענגו ככל זוג נשוי ומאושר.
שעות קודם, האפס יננעל שוב בכלוב ויצא לדרכו אל החשכה.
