הדירה בקומת הגג מבלבלת מעט. מחד היא בסיסית ספרטנית ומינימליסטית. מאידך היא מעין בית. מטבח מצויד, סלון רחב למדי וחדר שינה ופינת אוכל. החניה נוחה ומיידית והקירבה לצירי הכבישים והקניון הגדול היא נכס. שנים על שנים מבקרים בה האפס וגברתו. הגבירה מאסה בדירה, אך טרם מצאו טובה, רחבה וביתית ממנה.
לאחרונה הגבירה אינה במיטבה. עומס בלתי נתפס בעבודתה ובמשפחתה נמהל גם בכאב פיזי קשה מנשוא בכתפה. האפס מודאג מיום ליום. הגבירה סובלת אך אינה עושה לעצמה הנחות בסדר יומה האינטנסיבי, למעט השעות הקצרות-ארוכות כשהאפס לרגליה.
האפס הנעול בכלוב על עלובו הפך למכור לחלוטין לאצבעות רגלי הגבירה הנסגדות. בכל סשן הגבירה הנדיבה מקצה שעה שלמה לאפשר לאפס ללקק, למצוץ ולינוק אצבע אצבע. הנדיבות הזו היא חלק מההתמכרות ללא ספק. לולא איפשרה זאת סביר להניח שלא היה זקוק בטירוף שכזה.
במפגש. האחרון כשהגבירה שוכבת על הספה חש האפס שכך יעברו השעות. הגבירה סובלת מכתפה ולבטח לא תוכל להתעלל כפי שהייתה רוצה. כרגיל טעה - הגבירה שלחה אותו למקומו ליד פינת האוכל, נשען על מסעד הספה והחלה בהצלפות בזרדים הירוקים. כבר לאחר סבב קצרה שמע את הגבירה גונחת מכאב נוראי. מחד סבלו היה בלתי נסבל בכל פעם שענף חרך את בשר עכוזו. מצד שני, כאב הגבירה הפסיק את כאבו שלו. אבסורד חסר הגיון. כה צריך לסבול עבורה, אך הגבירה היא שסובלת כשגורמת לאפס סבל. הגבירה נאלצה לאלתר והחלה לחרוך את בשר אחוריו בגלגל הכאב האכזרי והשלימה הצלפות קצרות עד שדם פרץ מכל פינה באחוריו.
מייד אחר כך הידקה אטבים על אשכיו ואזור חלציו וכאב האפס היה נוראי. או אז ירד על ברכיו וגישש אחר שפתי גברתו שנשקה לו דקות ארוכות. הכאב הכאב הנשיקות הרטובות - כמה נורא, כמה עונג. כמה קשה, כמה לא קשה. שיגמר כבר, שלא יגמר כבר. בלבול אמיתי.
בחדר המיטות שכבה הגבירה על גבה והאפס ידע היטב את תפקידו. הוא ליקק כל פינה בגוף גברתו שבידה הימנית ליטפה-שיפשפה את עלובו הנעול. ברגע המתאים ביצע בפתחה המקודש את הפיסטינג אותו לימדה לבצע מזה שנים עד שהגבירה רעדה ופרצה בצרחות נוראיות כשהגיעה לפורקן עם זרם נוזלים אימתני ששצף מפתחה. הצרחות התחלפו בבכי תמרורים כשהגבירה הדומעת שוכבת על צידה בעולם אחר.
לאחר דקות ארוכות פקדה עליו להסיר את כלובו ואז החלה להתעלל בעלוב שלאט לאט תפח והזדקר. בהוראת הגבירה כשהיא שוכבת או רוכבת על גופו הגיע האיבר לפתח במקדש הגבירה שוב ושוב כשהוא מאיים להתפרק לאחר שהיה נעל כשבועיים. אך לא. האפס ידע שלא כך רוצה הגבירה, נשך את שפתיו והתאפק שוב ושוב. רק לאחר שכמעט ואיבד את הכרתו איפשרה הגבירה לאפס לשפשף את עלובו על ירכה הגבוהה עד לאורגזמה מטורפת שהסתיימה אף היא בבכי.
שעה אחר כך הייתה הגבירה כבר בשיגרתה. בעל, ילדים, משפחתה, עבודה, עיסוקים. האפס ננעל מחדש ויצא לשיגרת יומו מבין כל הזמן כמה עלוב הוא. כלי לשימוש גברתו.
