זן,זיונים ושירה..

ובכן קוראיי הנאמנים והבודדים שאשכרה קוראים את הפוסטים האובר דרמטיים שלי והרומנטיים שנדמה שדיי שוברים תדמית לגבי כל מה ששולט אמור להציג ולהראות...הבחור שלכם דיי עמד במבחן בסוף החג הזה(כאילו לשתות עראק כדי להשתכר במקסים לא היה מבחן דיו...גם כן החמץ הזה...הייתי מוכן שיעשו לי CBT כדי שאלוהים יתן לי רשות מיוחדת לבירה לחם וודקה בחג)ודיי התפצל,התפרק,השתנה ונבנה ואולי אפילו התבגר ביומיים האחרונים.כן כן כנראה שמי שכותב את הטלנובלה עליי שם למעלה החליט שלא מספיק הטוויסטים שיש לי בחיים חייבים להוסיף עוד..ככה בשביל האקסטרא טעם.

אז ככה...אחרי שהורדתי כבר איזה 12 קילו...ואני אף ממשיך יותר להתחטב ולהתנפח....(אחח כמה שחברי השמנמנים גאים בי)ופירגנתי לעצמי פירסינג בצד של השפה התחתונה סתם בשביל ההרגשה היפה והסקסית והמכאיבה בנשיקה..וגידלתי לי חזרה את הזקן הזאבי שלי אחרי שבטפשותי הורדתי אותו עקב בקשתה של הגברת ההפכפכה מהפוסט הקודם(הערה לעצמי:אל תהיה מישהו אחר יותר אחרת בשביל מה כל הבלוגים והחוויות לגילוי עצמי?),הלכתי קניתי לי מכנס שחור ויפה,חולצת מטאל שחורה עם שטן וזונות כראוי לדום צעיר וחוגג והלכנו אני ושאלתיאל השוט לחגוג לחנוך ואף להכיר במקסים.אני לא נוהג ללכת יותר למסיבות כיוון שאין פואנטה יותר מידיי בלי חברים שהם בקטע או בלי נשלטת לצידי..הבנתי שזו מסיבה של פעם ב והגיע הזמן להיפגש עם חברים בקהילה ולהגיד שלום...לקחתי את הידידה הכי טובה שלי למסיבה למרות שהיא שקשקה פחד כי אמרתי לה...שהיא הכי תהנה בעולם...ד"א היא כבר רוצה להירשם למסיבה הבאה ולפתוח כאן כרטיס...לך תבין...

בכל מקרה היה ממש כיף..כמה חיבוקים....כמה אנשים חדשים וישנים שאמרתי להם שלום...ריחפתי לי...אמרתי יאללה אולי ניקח איזו זנזונת צעירה ומטפטת לחדר חושך ואקרע לה את הצורה...אבל אחרי שראיתי את תחנת הרכבת שהולכת שם בפנים..וכל הבלאגן...אמרתי לעצמי...להה תודה..לזיין במועדון זה משהו שסימנתי עליו ווי גם מול אנשים אחרים מזמן מזמן...לא פואנטה...
וכמובן אחרי הסשן הראשון על הבמה....כמו שהמפרי בוגרט אמר בקזבלנקה...מכל המקומות ומכל המועדונים בעולם היא הייתה חייבת להגיע לשלי....ועל מי מדובר?זוכרים את המוזה הראשונה והראשית שלי?זאת שהפוסט הראשון נכתב עליה...וכל האובססיביות והכאב והרדיפה והאהבה שלא צלחה והבלאגן שהכניס אותי כמעט לבית משוגעים?אז כן....הוי איזה יופי היא כאן....ייאי....תנקס אלוהים...כאילו לשמור חמץ זה לא מספיק אני חייב להרגיש כאילו ביציאת מצרים אבל בתור ים סוף...נקרע לכמה חלקים...

ניסיתי ליצור איתה קשר ולהגיד לה שלום....אך היא הלכה במבט מושפל ומהיר ממני הצידה כאשר השולט החדש הנוצץ והחתיך שנראה כמו מקרר לקח אותה ביד...ואני בהחלט לא הייתי בקטע של לעצור אותה בכוח ולהגיד לה שלום...וכאן התחילה ההתפצלות שלי...

מצד אחד....התעורר בי הצד שחשבתי שמת כבר...קפאתי במקום ורציתי באמת באיזשהו מקום למות...שיחנקו אותי כמו שאני אוהב לחנוק בסשן ושלא יפסיקו גם אחרי שרואים שחור וכבר לא רואים ושומעים טוב..חשבתי שאפול....צד אחד בי רצה ללכת לבכות ולהטביע את יגוני שוב בשטויות כמו מקודם...אבל משום מה גיליתי בן אדם וצד אחר בי שלא ידעתי שקיים שכנראה התפתח בהיעדרה...הסתכלתי עליה....אמנם היא כולה יפה סקסית ואקזוטית....אבל תכלס....כבר לא נראית לי כזאת הכי יפה כמו מקודם....עשיתי יותר יפות...הרבה יותר יפות....ולאן לעזאזל נעלם החיוך והזוהר שלה שהיינו ביחד והאווירה הקלילה והשמחה?כאילו הבחורה שאהבתי או מה שאהבתי בה נעלם...היה שמור לה עדיין חסד וזכרונות ואף אהבה....אבל כנוסטלגיה שמורה בצד...פתאום ההרגשה כבר הייתה שונה...השתחררתי מהקיפאון ומהכאב והבלבול....ועשיתי עם עצמי חושבים....ואמרתי פאק איט....באתי לכאן להנות ולרקוד במסיבה וזה בדיוק מה שאעשה...הלכתי רקדתי ונהניתי עם ידידתי שאמרה שאני צריך לצאת גבר מולה....ששאלתי מה זאת אומרת היא אמרה לך תגיד שלום תשבור את הקרח והאי נעימות סופית וככה היא וגם אתה תוכלו להרגיש בנוחות ולהמשיך הלאה...אמרתי לה אם הייתי גבר הייתי צריך לקחת אותה מהשיערות ולדפוק אותה בתחת...והיא השיבה לי בעקיצה שהגיעה לי שזה מה שיקרה לה אבל עם הבחורה שלה ..ואיתי זה לא יקרה יותר לעולם כנראה...הבנתי והפנמתי בצדק...כמובן שלזיין כבר לא היה לי חשק אבל בהחלט המשכתי להנות ולשתות ולהכיר יותר אנשים נפלאים בקהילה...ניסיתי למצוא אותה בהמשך כדי להגיד לה שלום אבל כנראה שהיא התחפפה...זו תהיה יוהרה לחשוב שהבחורה שלא הרגישה כלום אליי....שיש לה שולט חדש ונוצץ וחתיך..ושלא נעתרה לשירים ולהלחנות ולחיזורים ואף לדברים מטורפים ומלאי דמעות בעיניים שעשיתי ודיברתי מולה...שעל חלקם אני מתחרט אבל מה לעשות זה אני....אז שבגללי היא עזבה....אני מקווה שלא...אין לי כוח לבריחות ולאי התמודדות אני זה שאמור כאן לא להתמודד ולהתמוטט ולברוח הביתה...בסופו של דבר הרי הם יסתשנו או יזדיינו לי מול הפרצוף ואין מה לעשות בקשר לזה...ככה זה שחולקים מקום באותה הקהילה והמסיבות...אם הם לא עשו את זה כבר ופשוט כנראה לא שמתי לב מספיק או התייחסתי....

ואם זה לא מספיק אז דווקא ביום שאחרי נפלתי על הבלוג של השולט שלה בלי לדעת שזה הוא בכלל אלא אחרי חיבור של 1 ועוד אחד שהוביל לכינוי שלה אותו היא שנתה שתכלס הרבה יותר מתאים למראה שלה...מרגיז מתסכל ומרתיח מצד אחד....אבל שוב מצד שני....כאילו זה כבר חלק ישן ונוסטלגי שלא מזיז לי לי על אדם שכבר לא קיים מולי ושהתמודדתי איתו כבר והמשכתי הלאה..ועכשיו כל מה שיש לי להגיד לה זה שפשוט תהיי מאושרת...אל תפשלי הפעם עם בעיות האינטימיות והרגש שלך...אפשר להרגיש גם לא דרך כאב והשפלה...יאללה יש לך בחור חדש שנראה טוב וכנראה רוצה להשקיע....לפחות לכאורה ככה זה נראה כי את התוכן האמיתי את צריכה לגלות...תמיד יישמר לך מקום מיוחד אצלי אבל זהו שם זה נגמר...אל תתביישי להגיד שלום בפעם הבאה

זה מעצבן לעיתים שאתה יכול לכתוב שירים ולהלחין ולחזר ולהניח לב מדמם ביד של מישהי בצורת עומק שרוב האנושות לא מעיזה....ולתת את כל העולם דרך העיניים הדומעות שלך אבל היא תעדיף זין בתחת ממנו מול אנשים זרים...אבל ככה זה הטבע האנושי ואני מקבל ומפנים את זה וממשיך הלאה לחפש את עצמי ולחפש את המתאימה והכובשת שלי....שתוכל להכיל שליטה אכזרית וקורעת ומשפילה...ולדעת שהיא מתחילה ומסתיימת במיטה ובמשחקים סביב לה....ולקבל גבר אמיתי ולבבי ורגיש ורומנטי שנותן הכל בצורה ישירה חזקה ואמיתית...סוער ומטורף אבל במובן הטוב...שמכיל טירוף ולא נותן לו להשתלט עליו...אלא מתעל אותו לטובה....כמובן שגם אם ייפול זיון טוב חם וקורע עם מישהי שלא תתפרק לי תוך רבע שעה ובאמת תופסת מעצמה נשלטת אז לא אתנגד לאתגר אמיתי...אני לא פרייאר....

וכל שאר המטענים והמתחים והתוכן?אני מוציא לי בריצה בים....על הפסנתר....בין חברים...ובזיונים טובים....ודרך הדברים האילו במקום לבכות שבוע ולהשתקם עוד שבוע ולא יודע מה..אז הבחור החדש שבי...התמודד וסגר פינה תוך יומיים.

ועכשיו אם תסלחו לי יש לי לבקר ולפנק את סבתא שלי שחולה....ללמוד שיר חדש וללכת לקחת בתולין אנאליים של מישהי שביקשה את זה ממש יפה....מסכנה היא הולכת לבכות כל כך יפה שאני אשפד אותה על הזין שלי...מה חשבתם שאני מבזבז את כל הזמן שלי בלבכות ולכתוב לכם?

חשבתי אם לשים שיר ופוסט עצבניים ועצובים או משהו מתסכל....או משהו שמח ונותן בראש שיראה פוזה וכוח...ואחרי ששוב חיברתי את הפיצול שבי...הגעתי לאמת...שביל הזהב שלי...שמסכם את הכל....לטוב או לרע?תשמעו ותחליטו אתם..;)

[url]