זן,זיונים ושירה..

זה התחיל ביום שישי...החלטתי פשוט לחתוך...לחתוך מעצמי...הנואש...הרודף...הכאוב והמכאיב....הפרנואיד והבודד...שבור הלב התמידי...המריר הכועס והדומע והאבוד.
חתכתי בכוח ובתחושה של קריעת שלשלאות וגידים מגופי בסכין כהה...חתכתי את הקשרים שכבלו אותי....את האנשים,הנשים והמקומות...והזכרונות שאמנם לימדו אותי הרבה וביגרו והבשילו וגרמו לי ללמוד את עצמי ולדעת מה אני רוצה...אבל שגרמו לי להזדקן ולהישבר בלי יכולת לקום....וקמתי...

אחרי ישיבה שקטה כמעט קפואה ובלי נשימה ועם התנתקות מוחלטת מכל הסביבה...אני חושב שאפילו שכחתי איך לדבר בראשי ובמחשבותיי...לא ידעתי אם אני נמחקתי וקמלתי מבפנים כמו חלק מהאנשים שיצא לי להכיר כאן בעצב מרוב שהייתי רגיל לעול הזה שעליי....או שבאמת התנקיתי והזדככתי...ולא היה לי שום תכנון או מחשבה מה לעשות הלאה בראשי...פעם ראשונה...אז ירדתי לסלון ושם ראיתי את כלבי....היפיפיה הסקסי והאשמאי הזקן הזה עם המיליון בעיות בריאות שעדיין תוקע את הכלבות זאב הגבוהות והכוסיות שבשכונה שהוא קופץ מעל הגדר...למרות שהוא כולו ערס חמוד מעורב ובינוני..(כמו הכלב גם כך הבעלים...אוהב כוסיות זאביות מיוחסות וגבוהות..אפילו יותר ממנו).נתן לי מבט של גבר לגבר...בלי מילים...יאלללה בחיית בוא נצא לטייל בדמדומי יום שישי היפים אני ואתה ונהנה בלי לחשוב יותר מידיי....כדאי לך ככה תקלוט איזה כיף זה חיים בלי דאגות ולהנות מכל רגע קטן...חיים של כלב זה ממש לא רע...

טוב שמעתי בעצתו....בכל זאת....יותר מבוגר...

ושם....באיזו שכונה ממוצעת ביותר בגינה ציבורית ירקרקה וטרייה עדיין משמש האביב זה קרה...הזמן עצר...מלכת ממה שנגלה עליי בכל החושים....למרות שזה היה נראה יום שישי רגיל ואביבי לכולם....

והפעם זה היה סוג שונה של זן...אבל באמת....לא היה כאן רגע כבד של יופי פואטי וציורי שעורר אצלי שירה או התרגשות או משהו בסגנון...

זה היה פשוט כיף....קליל כזה וטהור ומהנה בלי מחשבה...בהתחלה סירבתי לשחרר את עצמי להנות כי אני רגיל להנות רק שיש משמעות כבדה מאחורי יופי והתרגשות ומה לא....אבל פשוט בגלל שחתכתי והייתי לוח חלק...לא היה סיבה לעצור...

העצים פרחו פשוט ולבלבו פרחים סגולים ומהממים....נראה לי עצי חרוב....ואיך שהרוח נשבה לה בקלילות...מלטפת ונעימה...התחיל לרדת עליי גשם ריחני של עלים סגולים וריחניים ושטף אותי בכל הגוף...פשוט כיף....תענוג....אין מילה אחרת....הייתי שם ולא הייתי צריך לחשוב או להתפלסף....צחקתי והרמתי ידיים כמו איזו ילדה בת 7 עם קוקיות...הכלב שלי הסתכל עליי....הוציא לשון וחייך....נתן נביחה שאמרה....אתה רואה?פשוט..וכיף....איי אתם האנשים לא מעריכים את זה...והמשיך לטייל...ריחרח חירבן והשתין ונתן לק בזין...כמו כל גבר אמיתי....

פירגנתי לי חולצה כחולה שחורה יפה וגותית של נייטוויש....לבשתי את הספייקים על זרוע שמאל ולקחתי את שאלתיאל(שוט 40 הזנבות הארוך והסטייל ימי הביניים שרק אני כמעט יכול לתפעל ומעניש בצורה בשרנית וחמה )שחייך ואמר...יאלללה הולכים לחגוג?יאללה לליין של אורלי...

כן החולצה שלי לא הייתה החולצה השחורה הרגילה והמשעממת של כל המינימום דרס קוד של הגברים שמרגישים בנוח להטמע בסביבה....אבל באתי לבלוט בכחול שחור גותי וסטייל מטאל ולרקוד ולהנות עם חברים.....בלי איכפתיות אם יהיה סשן או זיון..

ואז זה המשיך....כל ידידותיי היקרות והקרובות ואני צריך לציין הסקסיות ביותר....מהאתר ובכלל גם מהעולם הוונילי שבאו איתי....פשוט הקיפו אותי בהנאה ואהבה...וריקודים ומוזיקה....ממש לא ידעתי לאן ללכת.....כמו מסיבת יום הולדת עם אורחים מגניבים...רקדתי.....שתיתי בהנאה(ברמנית של הדאנג'ן.....את מהממת שאת קדה קידה מגניבה ויפנית שכזו אחרי שאת מגישה לי בירה)...שאלתיאל הצליף...פלירטטתי ושוב שתיתי ורקדתי..וצחקתי....כמו שלא צחקתי כבר מזמן...יצאתי עם חיוך...ובהרגשה של חיים וקלילות...פשוט הרגשתי אהוב ומוערך ואין....פאקינג זין יהלום עם ביצי זהב..פשוט שלם ואף יותר מכך...פשוט שוב אני...אחחח...שיכרון חושים עד אור הבוקר...

מה קרה בימים שאחריי אתם שואלים?ובכן כנראה שקרמה והרגשה ואנרגיות חיוביות וכל החרא הזה עובדים...לא יודע מאיפה לעזאזל אבל התחילו ליפול עליי דברים מהשמיים....עבודה מעולה בחברה של העשירון העליון שקימבנו לי..הפסנתר שהולך פצצה בהלחנה והגיטרה שהצטרפה אליו...המוזיקה נותנת הנאה חלקה ולא של השראת ייסורים....הצעות סקס מטורפות שהגיעו אליי לתיבה ולטלפון ולפייסבוק שאני נכנס אליו פעם בחודש....עקב געגועים או המלצות או שמועות או מה לא....הכושר והגוף שהשתפרו פלאים...מישהי חשובה לי שאנחנו לא יכולים להיות רק ידידים וגם לא הזמן שלנו להיות מאהבים חזרה לחיי בצחוקים ובקלילות בלי דרמה(ולא ממש לא מי שאתם חושבים)...והכי חשוב החיוך...האמיתי...הפשוט...חזר..

נ.ב

אני רוצה להגיד תודה...תודה לכל האנשים....והידידות וחברות הנפש שהרימו אותי מהקרשים ולא הפסיקו לחזק אותי ולהאמין בי גם שלא האמנתי בעצמי ונפלתי...אולי בגלל חולשה אולי בגלל רצון ליפול והתמכרות לדרמה....תודה יקירותיי...תודה שתמכתן ולא נתתן לי להרגיש כלב דרוס גם שהייתי יותר גרוע מכך..אני לא הולך להגיד כאן שמות כי כאן זה לא האוסקר וגם הדיסקרטיות תמיד יפה לכאן...אתן יודעות מי אתן....והאהבה שלכן לא תסולא בפז...

ועוד קינוח קטן וחפירה מתוקה לסוף..

החלטתי...לתת את מחלפות ראשי הארוכות היפות והגליות מתולתלות עוד כמה חודשים לילדים חולי סרטן...לתת ולהגיד תודה לאלוהים ולהעריך את מה שיש לי ולעזור לכל אלו שלא שפר מזלם עליהם...גם סוג של קתרזיס וזן וסגירת מעגל.

ולכל הכלוב...אתם ואתן כולכם עדיין יכולים למצוץ לי את הזין הגרוזיני העבה הגדול והיפה שלי אם אתם מעקמים פרצוף על איך שאני חי כותב נושם מדבר ומחליט......שום דבר לא השתנה...אבל מה?אני מבטיח שאני אזיין לכם את הגרון עמוק ובאגרסיביות אבל מכיף ואהבה ובחיוכים ולא בזעם תסכול ומרירות..מת עליכם סוטים וסוטות מזניבים הזוייים ואבודים שכמוכם...

נתראה במסיבה או בחפירה הבאה...GodOfCore