כרגע...שומר את הקלפים והרגשות והמעשים קרוב לליבי...מודה לאלוהים על חברותיי וחבריי שהביא לי ובירך אותי בהם בשנה החדשה וגורמים לי להיות אדם יותר טוב וחכם ומנסה כמה שיותר לתת בחזרה אהבה תמיכה וכתף...הלוואי שהשנה החדשה תשא פירות מתוקים וראויים אחרי המבחן של השנה שעברה...והבנתי...שזה אני לטוב ולרע...האגו הושם בצד לטובת הכנות והלב..נראה מה ייצא מזה..זה הרבה מאמץ ושפשופים כואבים ומדממים להיות ככה...אבל אומרים לי שככה זה סימן שאתה בוגר וגבר...ושזה יישא פירות..נראה...
שהגעת היה בא לי מצד אחד לחבק ולנשק אותך מרוב שהתגעגעתי ופתאום ראיתי אותך עם הבגדים החמודים והקצרים סוף סוף מחייכת ומתנועעת..ומצד שני היה בא לי להטיח את ראשך בקיר בגלל שנעלמת וברחת...וכמובן אחרי שגיליתי עוד איזו עובדה לגבי אותו היום אחרי השלום המנומס והנשיקתי..ואחרי שנתקלתי במבטך...בחרתי את האופציה הראשונה...ואמרתי שאני רוצה להמשיך ושומר לך מקום בליבך..אחרי שתעמדי על רגלייך כדי להמשיך ולכתוב עוד פרק בספר..לא מוותר..וחייכת אבל עם משהו עצוב בעיניים...אחח ילדונת מה יהיה?אני תמיד בולע מילים שאת לידי...שאני אמצא אותן אחזור אלייך..
לפני 13 שנים. 13 באוקטובר 2011 בשעה 10:27