- מקום טוב.
- כן. אכלתי פה פעם. מקום טוב.
- מה ?
- מה "מה" ?
- אני רואה את ההבעה הזו על הפרצוף שלך. מה תיכננת, סוטה ?
- (((-: תפתחי ת'תיק שלך.
- מה שמת פה ? שניה... אוף.. הבאת ת'פרפר שלי...
- כן. שימי אותו עליך.
- מה ... כאן ?, עכשיו ?
- כן. מתחת לתחתונים.
- לא !! חשבתי לענוד אותו על דש השמלה....
- טמבלית.
- חכה... שניה... הנה זהו.
- תביאי את השלט אלי.
- ההוווו..... מישהו פה רוצה לשחק איתי ?
- כן. אבל זה לא הכל...
- אוף..אתה מלוכלך... מה עוד ?
- זה.
- מה זה ?
- שימי על האצבע.
- מה זה ? זה מודד לחץ דם ?
- כן. ודופק.
- נו מה.. אתה עושה לי בדיקה במאמץ ? אנחנו באמצע מסעדה.. ראבאק.
- אני רוצה לדעת מתי הדופק שלך עולה.
- ואז ?
- ואז אני מוריד את הויברציות.
- ממ... היית רציני עם ה"לשחק איתי" הזה..
- לגמרי. נישאר פה הרבה זמן. אני לא רוצה שתיגמרי אפילו פעם אחת.
- פאק, תומי. זה ישגע אותי.
- אני יודע. שימי על האצבע. הנה... ככה...
- מה הדופק שלי ?
- רגע... 117 על 72.
- נמוך, לא ?
- כן. נמוך, ספורטאית מתוקה.
- תדבר אלי סקסי, תומי ?
- בטח, סקסית. אני אתאר לך בפרטים מה אני אעשה לך בבית..
- טוב. אוו... זה מרגש.. אבל תענה לי על משהו לפני כן ?.
- מה ?
- למה אתה צריך את זה ?
- למה אני צריך מה ?
- לשלוט על האורגזמה שלי.
- כלומר ?
- אתה צריך לשלוט על המיניות שלי ?
- אוף... מאיפה הבאת את זה ? שוב קראת בספר של ההיא היום ?
- מי ?
- נו, אל תשחקי איתי, דבורקין ההיא...
- לא. לא קשור.. נו, אתה מבין.
- מה זה חשוב עכשיו ?
- אני רוצה לדעת.
- את הורסת.
- לא. תסביר לי. אתה יושב מולי ואתה רוצה לשלוט על האורגזמות שלי בשעות הקרובות.
- אני משחק.
- לשחק זה טוב. מה עומד מאחורי המשחק ?
- תראי, אפשר בקלות לקרוע את הרעלה מעל המשחקים שלנו. מה עומד מאחורה ?
- מה ?
- מוות, בסוף. ממש מאחורה. מוות חסר טעם. משעמם. כמו חיים בלי משחקים.
- די, תומילי, הלכת רחוק.
- לא. אי אפשר לחקור הכל עד הרמה הכי עמוקה – בסוף נשארים בלי מניע לעשות כלום.
- אתה מפחד ?
- טוב, שניה. כבר אין לי מצב רוח למשחקים – תורידי את המד לחץ דם.
- לא. לא תברח בכזו קלות – אתה הולך להסביר לי, ואחר כך אתה הולך לחרמן אותי שוב במילים
שלך ולראות איך הלחץ דם שלי עולה והחרמנות שלי עולה – ואתה תסתכל לי בעיניים תוך כדי.
- זין, יום אחד את הולכת לפרק איזה גבר לגורמים, הא ?
- בינתיים אני שלך.
- כן, בטח, כמו להיות הבעלים של טיגריס.
- טיגריסית, בשבילך.
- טיגריסית יפייפיה.
- חנופה לא תעזור לך עכשיו, נו...?
- מה נו ?
- תסביר.
- תראי (נשען אחורה בכסא). ברור שיש משהו במה שאמרת. יש בי צורך לשלוט במיניות שלך.
- למה ?
- אני צריך לחשוב על זה. אבל ככה, בשלוף – רוצים לשלוט על משהו שפוחדים ממנו.
- ו...
- אולי בגלל זה הקשירות, והגאג והכל... לפעמים אני חושב ככה..
- בגללי ? בגללך ? למה ? אני רוצה להבין.
- אולי המיניות הנשית מפחידה אותנו, הגברים ?
- אל תלך לי לקולקטיבי, דבר על עצמך.
- כן, הא,.. אני טוב בלברוח לפילוסופיה. אבל מה את רוצה ? שאודה כאן ועכשיו שאני מפחד ממך ?
- אתה מפחד ממני ?
- שתעזבי אותי. שתפגעי בי. שתצחקי עלי. זה בכלל לא קשור אליך. ברור לך, נכון ?
- כן. ברור לי. תספר לי מאיפה זה.
- אחר כך. בבית.
- מבטיח ?
- כן. מבטיח. אני רק מקווה שלא תברחי אחרי שאני אוציא את כל הלכלוך.
- טמבל.. נו, אתה תמיד יכול לקשור אותי... (-:
- כן, הא.. ולמה את צריכה את זה ?
- מה ?
- נו, בלי שטויות... את השליטה. שאשלוט בך.
- אחר כך, בבית.
- יהיה לנו הרבה לדבר "בבית "..
- כן. אני אוותר על CSI.
- לא!!! מבטיחה ?
- כן.
- אני הולך להוציא את זה ממך. מבינה ? הכי עמוק שיש.
- בסדר. בבית. עכשיו דבר אלי מלוכלך, תומילי.
- מה הדופק שלך ?
- עלה קצת – 81.
- ומה את מרגישה ?
- דגדוג... מאניאק.. התחלת...
- כן. הכי נמוך בינתיים.
- תעלה קצת, תהיה רציני.
- ששש.... לאט. תירגעי.
- טוב. אתה שולט, תומילי . תומי ?
- מה ?
- אתה באמת מפחד ממני ?
- שששש.....
.