אִישׁ לֹא יַעֲנִיק לְךָ
חֹפֶשׁ
אַתָּה צָרִיךְ לָקַחַת אוֹתוֹ
וְלָקַחַת אֵת הַסִּכּוּנִים, אֲפִלּוּ
בִּמְדִינָה דְמוֹקרַטִית
הַחֹפֶשׁ הַיָּחִיד שֶׁתְּקַבֵּל
הוּא לִהְיוֹת דּוֹמֶה לַאֲחֵרִים
לִהְיוֹת דּוֹמֶה לְאֵלֶּה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה.
אַךְ כְּדֵי לִהְיוֹת חָפְשִׁי תִּצְטָרֵךְ לִהְיוֹת שׁוֹנֶה
תִּצְטָרֵךְ לַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּלוֹת
וְלִהְיוֹת לְלַעַג, לִהְיוֹת לִצְחֹק
עַל יְדֵי אֵלֶּה שֶׁאַתָּה אוֹהֵב
אוֹמְרִים לְךָ שֶׁאַתָּה מְשֻׁגָּע, שֶׁהֵם
אֵינָם יְכוֹלִים לְהָבִין מָה אַתָּה מְחַפֵּשׂ,
שֶׁאֵין מַשֶּׁהוּ אַחֵר
שֶׁאַתָּה טוֹעֶה,
שֶׁאַתָּה הוֹרֵס אֶת עַצְמְךָ,
כְּשֶׁתִּשְׁמַע אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבַת אַחַת
תֵּדַע שֶׁכָּבַשְׁתַּ אֲדָמָה מְסֻיֶּמֶת
בְּאֶרֶץ הַחֹפֶשׁ.
(מואיז בן הראש)