לפני 5 שנים. 28 ביולי 2019 בשעה 17:15
לפעמים אני עוקבת כאן אחרי אנשים והם ממש נראים לי
ואני חושבת לעצמי "וואו ימה, אולי תפני אליו? נראה מעניין"
ואז הוא מפרסם תמונה פורנוגרפית בבלוג שלו
והכל נהרס.
אין ספק שאמות רווקה.
סערה בכוס מים
הכתיבה אינה משהו שיש להתבייש בו - אבל עשה זאת בצנעה ושטוף ידיך לאחר מכן.רוברט א. היינליין
לפני 5 שנים. 18 ביולי 2019 בשעה 8:06
נמצאת בכנס
שזה פשוט, עוד יום שבו אני מקבלת כסף ללמוד על תחום העניין הסופר איזוטרי שלי
שמישהו יעיר אותי אני חולמת
לפני 5 שנים. 17 ביולי 2019 בשעה 20:54
יש לי גבעונית
ואני לא אמורה לסבול מכאבי מחזור
סאמק
לפני 5 שנים. 16 ביולי 2019 בשעה 7:22
המנהל שלי "בואי אני אקח אותך לדאנג'ן"
*הדאנג'ן= חדר מסורבי כניסה בנתבג
לפני 5 שנים. 13 ביולי 2019 בשעה 6:00
אז בסוף קראתי ספר :)
לפני 5 שנים. 12 ביולי 2019 בשעה 17:34
נניח שההורים שלי בחול
ומניחה שבאתי והשתלטתי להם על הבית כי הוא אומנם המושב, אבל שווה פי אלף מונים מהדירה מהעלובה שלי בתל אביב
ומניחה שמבין כל הפסיליטיז שיש להם
יש גם נטפליקס (בעבודה גילו שאין לי והזדעזעו... עניתי שיביאו לי העלאה יהיה לי כסף לזה)
קיצר
מה רואות?
ואה
אני אוהבת סדרות פשע, מד"ב וסדרות משנות ה90 תחילת שנות האלפים, כי הן פשוטות ויש טובים ויש רעים והטובים מנצחים בסוף
לפני 5 שנים. 7 ביולי 2019 בשעה 14:25
אז נכון אמרתי שאני כותבת פה דברים שאני לא יכולה לכתוב בפייס?
אז זה בדרך כלל דברים אישיים וכיוון שהם גם מנותקי קונטקס אז לא ממש אפשר להבין למה אני מתכוונת (פלא שיש לי קהל עוקבים אדוק).
אבל הפעם אני בוחרת להרים לעצמי פה מכיוון אחר. ואני לא יכולה לכתוב את זה בפייסבוק כי נמצאים שם אנשים ממקום העבודה שלי.
הבוקר ישבתי בארומה כמו הסאחית שאני ועבדתי.
לפתע מתיישבים לצידי שני עלמים (גם סאחים אם הם בפגישת עסקים ביום ראשון בבוקר בפאקינג ארומה אבל נניח לזה) והשיחה שלהם נשמעה לי ממש מעניינת.
רגע לפני שהם קמו ללכת אמרתי להם שסליחה על ההפרעה אבל זה נשמע ממש מעניין ואני אשמח לשמוע עוד. קיבלתי כרטיס ביקור והצעה להציץ באתר שלהם.
עכשיו גם ניצלתי את כרטיס הביקור של הceo ושלחתי קורות חיים תוך ציון העובדה שאם הם יחליטו להרחיב את הפעילות שלהם לתחומים שבהם יש לי מומחיות אשמח אם יחשבו עלי.
כי זה באמת נשמע מעניין ואם כבר חוצפה ישראלית אז עד הסוף :)
זהו גאה בעצמי על שהעזתי למרות שבטח לא ייצא מזה כלום :)
לפני 5 שנים. 6 ביולי 2019 בשעה 14:32
אם יש לי את האומץ
להעז שוב
לפני 5 שנים. 3 ביולי 2019 בשעה 14:09
הימים האחרונים קשים.
קשים בקטע להרגיש איך הגב שלי לאט לאט ומהר מהר הופך למסננת מרוב הסכינים שתקועים לו שם.
אחת הסיטואציות המורכבות שהייתי צריכה להתמודד איתם.
לפני כמה ימים אמרתי לו שאני צריכה שיפשט אותי, שמורכב לי מדי
ושם בלמטה שלו
יש שקט.
אבל הוא עסוק. ותכלס גם אני לא טובעת בזמן פנוי.
פתאום הודעה ממנו
את בבית? אני 5 דקות אצלך.
5 דקות אחרי זה הוא כבר אצלי בגרון.
והרבה זמן שלא הייתי כל כך מאושרת.
רגע לפני שאני כבר מתחילה לפקפק בעצמי
הוא בא ומזכיר לי
מה ומי אני.
לפני 5 שנים. 2 ביולי 2019 בשעה 20:19
לגבי איזו פגישה שאמרתי שאני הולכת אליה "כאילו, רק אם את רוצה לענות" (כי הבין שמדובר במשהו רגיש).
לקחתי נשימה עמוקה ועניתי "משהו שקשור לבדסמ"
"אה, בסדר" הוא ענה והמשיך לדבר על ענייני עבודה.
אין ספק שבחרתי נכון.