לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סערה בכוס מים

הכתיבה אינה משהו שיש להתבייש בו - אבל עשה זאת בצנעה ושטוף ידיך לאחר מכן.

רוברט א. היינליין
לפני 6 שנים. 6 בפברואר 2018 בשעה 13:25

היית זיון סביר, מינוס.

לא ברור לי אם כך מדוע המחשבה עליך תמיד מצליחה לחרמן אותי באופן לא סביר.

לפני 6 שנים. 5 בפברואר 2018 בשעה 19:20

 

 

-בא לי לגמור לך בפה
-תיאורטית אני יכולה לבוא למשרד שלך (מניחה שאתה שם)
- אני כאן, אבל לצערי לא לבד
- וזה יפריע לו?
-אני חושש שכן ;)
- ואם אני אמצוץ גם לו?
- :)

 

 

**

ובכל מקרה עוד שעתיים נגמר לי היומולדת ולמרות כל מה שרציתי בחיים שלי זה זין, עוד לא קיבלתי כזה.


(אם כי חברות שלי גרמו לי לבכות מהתרגשות היום בבוקר כשהן נתנו לי מתנה... אז סבבה :))

לפני 6 שנים. 17 בינואר 2018 בשעה 22:36

תמיד רוצה את מה שלא אפשר

לפני 6 שנים. 17 בינואר 2018 בשעה 13:25

השמיים האפורים

ממלאים אותי תוגה

ובדידות.

 

אני מפזרת את השיער

נותנת לתלתלים 

לצנוח על הגב.

 

ומיד אוספת.

לפני 6 שנים. 16 בינואר 2018 בשעה 14:21

בנאדם שאני לא מכירה והעברתי איתו בלחץ שני משפטים...

 

 

לפני 6 שנים. 14 בינואר 2018 בשעה 17:16

לא מבינה מדוע הוא מתעקש לרדת דווקא כשאין זין בנמצא.

לפני 6 שנים. 12 בינואר 2018 בשעה 18:10

אני לא יודעת מה המקום שלי

ולא יודעת איך לשאול

לפני 6 שנים. 11 בינואר 2018 בשעה 7:46

שהתקבל לתיבת ההודעות שלי בעקבות הפוסט האחרון הצליח להפתיע אותי.

ראשית, אני מופתעת מכל חובבי השירה כאן. מדוע אינכם קוראים עוד?

שנית, אני מבולבלת מעט מהתרשמותכם על טיבה של הכתיבה שלי. האם לא הבחנתם בציון הקרדיט שבתחתית הפוסט?

שלישית, מדוע כלכם נשואים אך רוצים שאצור איתכם קשר? האם לא קראתם את הפרופיל שלי?

 

החלטתי לשפוט את כולם לכף זכות ולהסביר את הדבר ממנו יכל לנבוע הבלבול.

בסוגרים ציינתי את שמו של המשורר כך: שיר אהבה סיני -דרור גרין.

בדרך כלל נהוג לציין את שמו של הכותב או המשורר על ידי קו נטוי ואילו אני בחרתי להשתמש במקף (כן, אני יודעת שזה מינוס, אל תקטננו). מדוע עשיתי את זה?

ובכן, המקור נמצא באנקדוטה הזו:

 

דרור גרין פירסם  לראשונה את השיר על ידי שימוש בסוג של פסבדון בספר שירים הנקרא כך: 

נהר האהבה. שירֹֹ ֿאהבה סיניים.

נוסח עברי: דרור גרין.

 

ניתן היה להסיק מכך שדרור איגד תרגם וערך אסופה של שירי אהבה סיניים קדומים ופירסם אותם באנתולוגיה.

עברו כמה שנים ודרור אזר אומץ, או סתם שינה את דעתו ופירסם את הספר מחדש, הפעם בשמו המלא כמשורר.

אולם בנתיים, הוציאה המאיירת רות צרפתי ספר איור ושירה בשם "נשיפתו של ארוס", המלווה בשירים שהיא איגדה ואספה ואיורים ממכחולו של משה שטרנשוס ז"ל (למעשה מאז גם רות ז"ל, נפטרה).
בין השירים שהיא בחרה לשים בספר מופיע גם השיר הרהוראולם כמשורר מצוין שמדובר בשיר אהבה סיני. רות, סברה כנראה שמדובר בשיר סיני עתיק שזהות המשורר שלו אבדה ממזמן. ולכן רק ציינה שדרור הוא זה שהביא את הנוסח העברי ולא חשבה לציין אותו כמשורר.

כך יוצא שלשיר הרהור, מופיעים שני משוררים. האחד, משורר סיני עתיק עלום שם. השני, דרור גרין שאכן כתב את השיר.

אני בחרתי לתת לשניהם מקום. לכל אחד מגיע הקרדיט לשירה.

לפני 6 שנים. 10 בינואר 2018 בשעה 21:54

הרהור

 

כְּשֶׁיָּצָאת אֶל חֲדַר הָרַחְצָה נִמְשַׁכְתִּי אֶל טְבִיעַת

גּוּפֵךְ שֶׁבְּמִזְרוֹן. אֶל הַשֶּׁקַע בְּכָרִית וְאֶל

רְמָזֵי גֵּוךְ הַדַּק וְסִימָנֵי רַגְלֶיךְ הַשְּׁלוּבוֹת.

כָּל הַלַּיְלָה שֶׁפַע חֻמֵּךְ אֶל מִטָּתֵנוּ, וְעַכְשָׁו

חָזַר וְעָטַף אֶת גּוּפִי כְּמוֹ עָנָן שֶׁל אַהֲבָה.

 

כָּךְ שָׁכַבְתִּי וְהִרְהַרְתִּי בְּחֹם גּוּפֵךְ הַזּוֹרֵם אֵלַי מִן

הַמִּזְרוֹן וּבְגוּפֵךְ הַשָּׁרוּי בַּחֲדַר הָרַחְצָה.

 

(שיר אהבה סיני - דרור גרין)

לפני 6 שנים. 9 בינואר 2018 בשעה 15:43

בהנחה ואני מרימה ידיים ולא בא לי לקבל עוד הטרדות מיניות

ויחד עם זאת לא מרימה ידיים מהאפשרות למצוא כאן זוגיות

 

האם להסיר את התמונות?