אני מודה..
אני בחרדות מהקורונהההההה סוף העולם קרב וזהו
אני מודה..
אני בחרדות מהקורונהההההה סוף העולם קרב וזהו
אני מתעצבת שכבר לא תהיה לי אהבה בימי קורונה
ונזכרת
גם בסיפור המקורי, מדובר בסופו של דבר בדוש סטוקר וואלה לא צריךךךךךך
אני חרמנית
מנסה להחליט מתי להגיד למקום העבודה שלי שאני בוחרת שלא להמשיך את החוזה שלי איתם...
מציעים לשלוח אותי לקורס מקצועי בשווי אלפי שקלים שגם יקדם אותי וגם ממש מעניין...
אני לא רוצה להשאר!!!!
🤦
תודה לסבאסבתא שברחו מהנאצים
והביאו לי אזרחות גרמנית
לקום בבוקר בלי רעמה של שיער
וזה לא שיש עכשיו מי שיעשה את זה... אבל גם לא יהיה מה למשוך לתקופה הקרובה
זה גם טוב, כי אם מישהו כן יגיע למעמד הזה הוא יצטרך למשוך ממש מהקרקפת שיש לזה יתרונות. רק לקשור לחבל כבר לא יהיה אפשר. וחבל.
בכל מקרה תרמתי אתמול 32 סנטימטר של שיער
ונותרתי עם שיער קצר, אך ורוד.
חברה שלי באה לעשות לי יוגה
הצלחתי לעשות רבע מהתרגילים כי הגוף שלי עד כדי כך מפורק
אבל זזתי והייתי עם חברה
אז יותר טוב
אני לא מצליחה לבכות
שאחרי איחור של לא פחות משלושה שבועות שכבר התחלתי להגות במסרגות וקולבים
הוסת הגיעה
דווקא עכשיו שקשה (מצב רגעי שיעבור) אני מוצאת את עצמי נזקקת לו
שיבוא ויוריד אותי למטה, כי אוף קשה... קשה למעלה.
אבל אני כבר לא מדברת עם האיש. אז אין לי.
ואולי גם זה לטובה, אם אין לי לאן לברוח אז חייבת לעמוד ולהתמודד.
***
ביאליק אמר פעם ששירה מתורגמת היא כמו נשיקה מבעד למטפחת.
אני רוצה להסיר את המטפחת.