כבר שבוע שאני מסתובבת עם מחשבות שהולמות לי על הבפנים של הגולגולת ואני לא יודעת איך להעלות את זה על הכתב.
אני פותחת דף וורוד ומתיישבת מול המחשב, כך יותר קל להעלות מחשבות, קשה לי.
נתחיל מהסוף, אל השאלות הקשות הפשוטות יותר קל לי לגשת.
הייתי אתמול במאנצ' (שלמיטב הבנתי הולך להיות ידוע לשמצה או משהו ילדותי בסגנון.. וחבל) שאלת השאלות נשאלה...
מה הביא אותך לתחום?
אני אוהבת לענות "גוגל", תשובות מתחמקות הן המומחיות שלי, בעיקר ששואלים אותי בצ'ט, זה איכשהו תמיד מעצבן אותי, אולי כי אני לא יודעת את התשובה.
אני גם לא אוהבת לחשוב על זה, נראה לי מיותר לדוש בשאלה הזו, "מה מושך אותי", אני פשוט מוצאת בזה סיפוק, זה לא מספיק? (רציתי לכתוב שאני פשוט נהנת מזה ושניתי ברגע האחרון.. מעניין למה..) לא לכל דבר צריך להיות תשובה... ייתכן וזה יאבד מהקסם (?).
מה זה משנה למה אני אוהבת את הסקס שלי אלים ומשפיל? זה כך כי זה כך.
ייתכן שאני גם קצת מפחדת מהתשובה שיתכן וישנה ויתכן שאינה.
אני נפגעת תקיפה מינית.
התקיפה אירעה כשהייתי בת 11 (ייתכן שהיו מקרים קודמים יותר אבל לשם הזיכרון לוקח אותי), עבורי זה היווה את תחילת ההתבגרות המינית שלי.
אני מפחדת שייתכן שזו הסיבה.
אני אוהבת לחשוב שלא, אבל בין מה שאני אוהבת לחשוב ובין מה שקיים במציאות לא תמיד יש התאמה.
בכלל אני אוהבת לחשוב שהעבר "האפל" שלי כבר לא משפיע עלי כל כך, שאחרי שנים על גבי שנים של טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי הצלחתי לבוא עם זה בשלום.
ואני מפחדת לקשר בין הזיכרון הטובעני הזה ובין משהו שגורם לי להרגיש טוב.
אז לא, אני לא אוהבת לדוש בשאלה הזו, לא לכל דבר צריכה להיות תשובה.
זה פשוט כך וזהו זה.
לוקחת הפסקה ונושמת עמוק כדי להגיע לשאלה השניה שמעסיקה אותי בימים האחרונים.
מה בעצם אני מחפשת?
בפרופיל שלי נאמר שאני חשדנית, הססנית, אמביוולנטית, בתהליך למידה, כתובים עוד כמה דברים, אבל אלו הם דברים החשובים.
אמביוולנטית.
טוב, אני מניחה שהכתוב למעלה יכול להבהיר את המשיכה והרתיעה שלי מהנושא.
הססנית וחשדנית.
זה מוזר לי כי בגלגול הקודם שלי באתר (בניק הקודם) לא הייתי כל כך חשדנית.
יכול להיות שאז לא באמת רציתי קשר בדסמי בניגוד לעכשיו שאני רוצה אבל חוששת (אמביוולנטית, כבר אמרנו?)
אולי בגלל שזה אמיתי אז אני יותר חוששת.
כי אני רוצה אבל מפחדת (מבינים?).
מבלבל אותי כל העסק הזה.
מבלבל ומושך גם יחד.
עכשיו בא לי שוקולד.
ואין.
ובא לי.
לפני 13 שנים. 24 בנובמבר 2010 בשעה 21:21
