סערה בכוס מים

יש לי מכת נמלים בבית, הן יוצאות מהקירות מפתחי החשמל ועושות לי שמות בדירה.
כמובן שקראתי למדביר, הוא בא פעם אחת בצהריים אבל רצה הגורל ודווקא אז הנמלים חזרו להן לקן ולא יצאו והוא היה צריך לראות איך הן פועלות על מנת לבחור תוכנית פעולה.

הן בדרך כלל יוצאות בערב ולכן הוא הסכים להגיע לדירה בשעות הערב בזמן שהן פעילות, הוא הגיע אלינו ב23:20 (ואני חושבת לעצמי, וואו כל הכבוד לו שהוא מוכן להגיע בשעות הזויות שכאלו), ניסה מספר שיטות ובסוף החליט לפזר סוג של אבקה על הפתחים שתמנע מהן לצאת החוצה מהקן.
אני ושותפה שלי נכנסנו כל אחת לחדרה כדי לא לבוא במגע עם האבקה הרעילה.

כשהוא סיים הוא נכנס אלי לחדר כדי לקבל את הצ'ק.
יש לי בחדר שני כיסאות, הוא בחר להתיישב על המיטה ואמר שהוא צריך להמתין לראות האם החומר עובד (עכשיו בדיעבד אני חושבת שהוא פשוט רצה למשוך זמן).
מפה לשם אנחנו קצת מתקשקשים לנו והוא קם ללכת.
אני שואלת אותו כמה אני חייבת לו והוא מחייך אלי חיוך לא מובן, אני דולה מהזיכרון את הסכום ורושמת על הצ'ק.

"טוב אם יהיו בעיות תתקשרי אלי שוב" אני עונה שאעשה זאת.
הוא לוחץ לי את היד אבל לא משחרר אותה כך שהיא נשארת בתוך ידו.

"תגידי אפשר לתפוס אותך במילה?"
"כן, נו אמרתי שאני אתקשר"
"לא... אפשר לדבר איתך החופשיות?"
אני עושה את עצמי לא מבינה.

הוא משחרר את ידי ונעמד סמוך לדלת חדר השינה שלי.

"טוב, חבל לי שלא נשארתי לעשות את כל מה שרציתי לעשות כאן... את רוצה שאני אשאר?"
"לא"
"טוב זה יפה שהבנת למה אני מתכוון.. את מבינה נכון?"
"אני מבינה מבינה הכל... "(אני מבינה שלא תבוא לפה יותר)

הוא אוסף את הדברים שלו ואומר לי "טוב, את השיחה האחרונה בנינו תמחקי ואל תחששי להזמין אותי שוב" ויוצא החוצה ב12:30 בלילה.





מה אתה חושב לעצמך? שיצאתי מתוך סרט כחול???? כמה חסר מודעות אדם צריך להיות כדי להציע הצעה שכזו???


האמת שבאותו הלילה זה אומנם עיצבן אותי אבל יותר שעשע ...
למחרת בבוקר קמתי בתחושה של גועל וכשהשותפה שלי שאלה אותי אם המדביר אמר משהו לפני שהלך לא יכלתי להביא את עצמי לספר לה.
איכס!