סערה בכוס מים

להגיש תלונה לא ימחק אחר כך את הזיכרון או את ההרגשה או.. את הכל.

אז אם מישהו מצלם אותך ואומר לך שהכל מתועד ומקסימום תוכלי אחר כך להגיש תלונה שהכל יהיה בסדר, אבל עדיין לא מקשיב ל"לא" שלך.
אז זה לא מספיק.

אני הגשתי תלונה, גם בלי שזה יהיה מצולם, למעשה בלי הוכחות כלל חוץ מהמילה שלי.
ויותר מזה הוא גם הורשע (בעיקר בזכות העובדה שהיו מתלוננות נוספות מסתבר, מעולם לא פגשתי אותן וגם לא אפגוש).

הרשו לי להבטיח לכם זה לא מוחק כלום.
הזיכרון עדיין שם, גם התחושות, גם הכל.
וזה בכלל לא מקסימום
זה המינימום של המינימום של המעט שניתן לעשות.

עדיף פשוט להקשיב ל"לא" הזה שנאמר, גם אם לא בטוחים, גם אם אפשר קצת יותר.
עדיף להתנצל אחר כך ולהודות שטעינו מאשר לחיות אחר כך עם תחושת ה... הזו.




אם מישהו הבין בעקבות מה כתבתי את זה
אז רק כדי להסיר כל חשש
אין לי כל כוונה לבקר את האנשים שהיו בסיטואציה הזו, אני לא מכירה אותם וניכר ששניהם חוו את החוויה ההיא כחוייה חיובית וזה מה שחשוב
אלו הם רק המחשבות שעלו בי כשקראתי את זה