סערה בכוס מים

ל?א לו?מ?ר א?ת ה?כ??ל;
ג??ם ה?ע?ץ או?מ?ר ר?ק ג??ז?ע ו?ע?ל?ים
ו?מ?ש?א?יר ש??ר?ש?ים ב??א?פ?ל?ה

ל?א ל?ע?ב?ר כ??ל ה?ג?בו?לו?ת;
ג??ם א?ל?ה?ים מ?ס?פ??ר ר?ק ש?מ?ש,
י?ר?ח? ו?כ?ו?כ?ב?ים
ו?מ?שא?יר י?קו?מ?ים
מ?ע?ב?ר ל?מ?כ?או?ב?י-ה?ד??ע?ת.

ל?א ל?פ?ר?ש? א?ת ה?א?ד?ם ע?ד ת??ם

(שלמה טנאי)


אני פותחת אנתולגית שירה ומדפדפת עד שמגיעה לשיר אותו חיפשתי (בדרך נתקלת במשורר אחר אותו אהיה חייבת לבדוק יותר לעומק, יונתן רטוש, נסו ותהנו).

בכל מקרה, כל מה שרציתי להגיד נאמר בשיר הזה שכבר נכתב
ככה זה, כל מה שלא ארצה לכתוב, מישהו אחר כבר כתב זאת לפני וטוב יותר.

אז לא להגיד הכל
גם לא את מה שהוביל אותי לכתוב את זה.