צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סערה בכוס מים

הכתיבה אינה משהו שיש להתבייש בו - אבל עשה זאת בצנעה ושטוף ידיך לאחר מכן.

רוברט א. היינליין
לפני 13 שנים. 18 בינואר 2011 בשעה 12:08

אתה יודע הייתי מוכנה לסכן הרבה עבורך.
למעשה כבר די סיכנתי והעמדתי במבחן חברות אחת או שתיים.

ואתה יודע שחציתי עבורך גבול די גדול... מה זה גדול.. ע-נ-ק-י.
אחד מאלו שחשבתי שלעולם לעולם לעולם לא אחצה.
ועשיתי זאת
עבורך.

ואתה יודע שהניתוק הזה לא מגיע לי
גם לא המחסור בהסברים.

אבל
עזוב, לפחות למדתי שיעור חשוב
ולפחות הראת את הפרצוף האמיתי שלך
ואני לא אעשה את אותה הטעות פעם נוספת לפחות מבטיחה להשתדל




עדכון של אחרי 6 שעות

ועוד משהו
נראה לך הגיוני שאחרי כל זה
כשאני מעיזה לסרב לחציית גבולות אחרת,אחת מהיחידות שנהגו במפורש.
אחת מהיחידות שהבטחת לי שלעולם לא יקרו.
כי שאני מעיזה לסרב לזה אתה נעלם...

עלוב נפש

*מנגינה*{התווים שלו} - קודם כל חיבוק
מבינה לגמרי את הסערה שאוחזת בך.
צריך להתמסר, להנאה שלנו וגם שלהם
אבל לא בכל מחיר.
לומדים הרבה מטעויות מחכימים מנסיון.
מי כמוני יודעת....

הפעם הבאה תהיה הרבה יותר ראויה, את תראי.
מקוה שתשובי לחייך ומהר
}{
לפני 13 שנים
ימה​(נשלטת) - תודה.

אבל הוא באמת לא שווה את זה שאפסיר לחייך בגללו :)
לפני 13 שנים
הולמס​(שולט) - מו"מ שעלה לא יפה.

עמדות פתיחה שלא נשמרו ולא כובדו.

כמו בעולם ה"אמיתי" כך גם בעולם האמיתי.

לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י