יש מישהו בעבודה שכדי להגיד לי שלום, הוא מושך לי בשיער כשהוא עובר לידי, להפתעת כולם אני מגיבה בחיוך רחב כל פעם שזה קורה.
לפני כמה ימים, הוא ישב לידי ובהיסח דעת צייר עלי עם עט, לשאלתי האם הוא מסמן אותי ניענתי "לא, אם הייתי רוצה לסמן אותך הייתי משתין עליך".
לאחר שלושה שבועות של פלרטוטים חסרי בושה, שנינו עובדים משמרת שבת, הוא יוצא לעשן ואני יוצאת איתו להפסקה.
אנחנו מדברים כל סוף בחופשיות, הוא שואל אותי לדעתי עליו ואני שואלת האם רוצה תשובה כנה ועונה שאני אומנם מאוד נמשכת אליו, אבל לדעתי זה לא יהיה נכון אם יתפתח בנינו משהו, אנחנו עובדים ביחד וזה לא מתאים, מעבר לזה אני מחפשת משהו רציני, והוא ממש לא.
הוא ניגש אלי מצמיד אותי בכוח מעודן אל הקיר ואומר, אם אני ארצה לזיין אותך אני אזיין אותך ואת תשתקי כמו זונה טובה ומושך בשערי.
ואני לא יודעת האם זה פיק הברכיים או הרצון העז שלי לכרוע לרגליו שמחלישים את רגלי.
אני אוזרת את כל גרעיני השליטה העצמית שלי ועמוק עמוק מתוך גרוני נפלטת אנחה,
"לא".
לפני 13 שנים. 19 ביוני 2011 בשעה 20:48