צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סערה בכוס מים

הכתיבה אינה משהו שיש להתבייש בו - אבל עשה זאת בצנעה ושטוף ידיך לאחר מכן.

רוברט א. היינליין
לפני 12 שנים. 6 באוגוסט 2011 בשעה 20:10

//
פורסם לפני 5 ימים ב - 25 ביולי, 2011 בשעה 13:52

בָּעוֹר הַשָּׁקוּף שֶׁל שֶׁדיָּה
מִשְׂתָּרְגִּים הַוְּרִידִים
הַישֶׁר אֵל לִבִּי.
אֲנִי יוֹנֶקֶת מְמַנֶּה
אֶת מֵי-אַהֲבָתִי.

שבת - 23 יולי 2011

כמו לחתוך בבשר בסכין שאינה מושחזת דיה
פורסם לפני 6 ימים ב - 23 ביולי, 2011 בשעה 23:10

ליבי בוער ואני איני נאכלת.

רביעי - 20 יולי 2011

טוב טוב בסדר
פורסם לפני 10 ימים ב - 20 ביולי, 2011 בשעה 00:23

אז אני בת 25 ואני אמורה להיות ילדה גדול וכל זה וידה ידה ידה

אני מתגעגעת להורים שלי
ואני רוצה שהם יחזרו כבר לארץ

ואני ממש עצובה שאני לא מצליחה לחייג לסים הבינלאומי המפגר שהם לקחו איתם

שלישי - 19 יולי 2011

מה בעצם אני עושה פה
פורסם לפני 11 ימים ב - 19 ביולי, 2011 בשעה 13:50

לא הכל בחיים זה צבירת חוויות (יש גם חוויות שליליות)

SEX
כשמה שבא לי זה בעצם
ליטוף, חיבוק ונשיקה

אני רוצה להרגיש נאהבת
אני רוצה לאהוב.


הולכת לאיבוד.

שישי - 15 יולי 2011

נרגעתי

פורסם לפני 15 ימים ב - 15 ביולי, 2011 בשעה 19:35

רביעי - 13 יולי 2011
//
פורסם לפני 17 ימים ב - 13 ביולי, 2011 בשעה 14:43

אני לא יודעת מה עבר עלי כשהסכמתי ללכת איתו לצימר, באמת שלא.
אני הרי שונאת צימרים שהם בעצם בקתה קטנה שנועדה לספק מקום מסתור לזוגות שרוצים להזדיין בשקט.
ובכל זאת מצאתי את עצמי עולה לצפון ומבלה לילה שלם בצימר, אללי.
הכל התחיל כ"כ שקט ועל מי מנוחות, הרי אמרתי לו מראש שאני חוששת, שאני לא בטוחה שאני בכלל רוצה להיות שם או שיהיה בנינו משהו, שאני נוסעת ברגשות מעורבים והוא איש טוב ומבין שכמותו, התחשב בי עד קץ, את הערב בלינו בארוחה נעימה שנסובה סביב שיחה מעמיקה והמון צחוק.
אח"כ שכבנו לישון כפיות והוא קצת ליטף לי את השיער ונתן לי נשיקות קטנות כאלו בלחי שגרמו לי לחייך.
נרדמתי.

***

התעוררתי בבהלה, מישהו לופת אותי בחוזקה ורק לאחר שניה ארוכה אני מזהה אותו כדמות הזרה שאוזקת את ידי לאחורי גבי.
אני ממלמלת משהו ישנוני ומפוחד הוא לא עונה מרים אותי בשני ידיו וזורק אותי לג'קוזי הגדול שבמרכז החדר שהתמלא במים קרים.
הנשימה שלי נעתקת מהפרשי טמפרטורות הבלי צפויים האלו ואם עד עכשיו היה ספק במצב העירות שלי אני כבר ערה לחלוטין ומסתכלת עליו במבט זועם, הוא מחייך ומגיש לי כוסית קטנה, תגרגרי הוא אומר לי.
ליסטרין, אני מחייכת לתוך עצמי, אם הוא לא נותן לי לצחצח שיניים אז לפחות שיהיו מי פה, אני מתכוונת לירוק, אבל הוא מנענע בראשו לשלילה, תבלעי.
אני בולעת בעיוות גועל מוצהר.

בוקר טוב, קטנה, הוא מחייך עלי.
בוקר, בוקר מה כ"כ טוב הבוקר, אני עונה נרגנת, אני מעולם לא הייתי טיפוס של בוקר ובטח לא של השכמות מהסוג הזה.

הוא מביט בי במבט כעוס, נוטל את דוש ומכוון על פני זרם חזק של מים, אני מנסה להפנות את פני, אבל הוא אוחז בשערי ומכוון את הזרם ישירות על פני, אני משתנקת ונאבקת לנשום מבעד למים.

את שפחה לא מחונכת, אמרתי בוקר טוב, מה עונים?
ואני מתחכמת שכמוני, שחייבת להתגרות במזל שלה, מחזירה לו מבט רושף ועונה, לך תזדיין אתה והבוקר שלך.
בתגובה השיער שלי נמשך לאחור ואיתו כל הגוף האזוק שלי, המים מקיפים את כולי אני בועטת ברגלי משפריצה מים לכל עבר מנסה להאבק ומיד אני נמשך כלפי מעלה על מנת לשאוף שאיפה דחוקה ושוב כלפי מטה להאבק במים בקרב אבוד.

הוא מרים אותי כלפי מעלה, נותן לי להסדיר את נשמתי ומחייך.
מתוך הנשימות המבוהלות שלי אני לוחשת בתבוסה
בוקר טוב.


איזה אנטגוניזים עורר הפוסט הקודם...

פורסם לפני 17 ימים ב - 13 ביולי, 2011 בשעה 11:14
קצת עצוב בעיניי

//
פורסם לפני 17 ימים ב - 13 ביולי, 2011 בשעה 00:27

מאוד לא פוליטיקלי קורקט לכתוב דבר כזה בכלוב
ובכל זאת

כבר חודש בלי סקס
וטוב לי
נעים לי
אני מרגישה מנוחה.

איזה כייף.
חמישי - 7 יולי 2011


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י