החבל נמתח מצווארה אל אחרי הגב, שם נאספו זרועותיה בצמה מלופפת בחבל, כפות ידיה כמעט ונוגעות זו בזו והיא משלבת אצבעותיה.
הוא לוקח צעד אחורה ומביט בה. והיא, לא עושה מאמצים רבים להסתיר בהבעות פניה את חוסר הנוחות שהתנוחה החדשה הזו מקנה לה. היא חושבת לעצמה, מה כבר שווה כל הסאגה הזו והדקות הארוכות שהוקדשו למלאכת הקשירה. כואב לה והיא אפילו לא יכולה לראות את יצירת האומנות שקמה לתחיה מאחורי גבה.
מצצת פעם עם הידים קשורות? הוא שואל, יודע כבר את התשובה. היא מניעה את ראשה לשלילה. ובין רגע היא מרגישה איך שתי כפות ידיו לופתות את ראשה ואיברו ננעץ במעמקי גרונה. היא משתנקת. ללא היכולות להדוף את גופו בעזרת ידיה הכפותות מאחור היא מרגישה איך דמעות בלתי נשלטות מתחילות לזלוג במורד לחייה, תחילה בשל רפלקס ההקאה ואז בגלל ההשפלה ואז בגלל שניהם ביחד.
הוא עוצר. נותן לה להסדיר את נשימתה. ובלי להגיד מילה מורה לה באצבעו להמשיך ולמצוץ. הפעם הוא נותן לה לקבוע את הקצב ולמרות שהיא יכולה עכשיו לנשום ולעצור אם היא בוחרת, התנוחה החדשה הזה קשה מנשוא. היא מרגישה איך כל שרירי גופה מתרכזים במלאכה הזו, עד אז היא לא קלטה עד כמה היא נשענת על ידיה כשהיא מוצצת ועכשיו היא מרגישה ויודעת עד כמה זה חסר.
אחרי פרק זמן שבמוחה אורך כנצח, הוא אומר, מספיק.
אז איפה את רוצה שאני אזיין אותך? הוא שואל. ועוד פעם השאלות המביכות האלו. אלף פעם היא אמרה לו שיש סיבה שהיא נשלטת, בדיוק בשביל לא להטריד את עצמה בשאלות מסוג אלו.
איפה את רוצה שאני אזיין אותך? הוא שואל שוב. מבין השיניים החורקות היא מסננת, בכוס.
בכוס... הוא מלמל לעצמו שולח שני אצבעות לתוכה. היא נאנקת בזמן שהוא ממשיך לחפור בה באצבעותיו לאט לאט מוסיף עוד אצבע ועוד עד שכף ידו נבלעת בתוכה.
היא נאנקת מכאב. ודומעת מעונג. ידיה שמנסות להתנגד נתקלות בחומת החבלים הבצורה שחורצת חריצים מחוספסים בעורה.
איפה את רוצה שאני אזיין אותך? הוא שואל שוב.
מבעד לדמעות היא מביטה בו בחוסר אונים.
איפה את רוצה שאני אזיין אותך? הוא מתעקש.
אני לא יודעת. היא פורצת בבכי. רוצה להרגיש את כולו.
ושוב, היא מביטה בו מבעד לדמעות רואה את החיוך הזחוח שלו. מעביר בה רטטים של זעם אצור. היא היתה רוצה להרגיש את כולו בכל הגוף שלה. שיעשה בה כשלו.
היא שלו. היא יודעת שהיא שלו. עכשיו רק שישתמש בה.
בכל החורים שנפתחים עבורו.
בבת אחת הוא תופס אותה בחבליה והופך אותה על בטנה. היא נאנקת מכאב והפתעה. וכשהיא מרגישה איך הוא חודר את ישבנה הכאב גובר.
תרגעי, תרפי הוא מצווה אליה ממשיך לפלוש לתוכה. היא לוקחת נשימה ארוכה ועמוקה ונבלעת לתוך ההרגשה שלו בתוכה.
היא מרגישה אותו מתעסק בחבלים מתיר את הקשרים ונאנחת בהקלה ברגע בו הם מותרים ממנה. עכשיו כשהיא יכולה לתמוך בגופה עם ידיה היא כורעת לפניו על ברכיה. כל גופה קורא לו לבוא.
של מי את? הוא שואל בעודו נדחף לתוכו. שלך. היא עונה בהשלמה גמורה.
מה את? אני החור שלך. אדוני. היא מוסיפה בחצי חיוך ומרגישה איך גם מאחורי גבה מתפשט על פניו החיוך.
ובאותו הרגע הוא נשלף ממנה. היא פולטת יללה לא רצונית של תסכול ובלבול.
שקט. הוא מצווה עליה.
וגומר על שדיה.
