אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סערה בכוס מים

הכתיבה אינה משהו שיש להתבייש בו - אבל עשה זאת בצנעה ושטוף ידיך לאחר מכן.

רוברט א. היינליין
לפני 5 שנים. 1 במרץ 2019 בשעה 18:56

אני לא יודע. חסר לי איזה רגש, איזה כשרון
לחיים, לאהבה, לתהילה.
ומה תועלת באיזו היסטוריה נעלה,
ובעובדה כלשהי מה יתרון?

אני לבד, לבד כפי שאיש לבד לא היה עדין,
בלי קודם ובלי אחר-כך, בתוכי חלל.
הרגעים חולפים בלי להבחין בי כלל,
אך צעדם כבד בחלפם על פני.

אני מתחיל לקרוא, אך מתעייף ממה שעוד לקרוא נותר.
רוצה לחשוב, אך מתייסר במה שיהיה עלי להסיק.

השינה, עוד בטרם תרד וכבר תעיק.
להרגיש הוא משהו שכמוהו זה זמן רב לי מוכר.

להיות לא -כלום, להיות דמות מתוך רומן בדוי,
בלי חיים, בלי מוות גשמי, בלי מושג ברור.
משהו ששום כוח לא עשאו למועיל או לכעור,
צל על רצפה לא- ממשית, חלום הזוי. 

אני לא יודע. חסר לי איזה רגש, איזה כשרון/ פרננדו פסואה. מתוך: כל חלומות העולם. תירגום: יורם ברונובסקי (לא היה לי כוח להעתיק את הניקוד)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י