סערה בכוס מים

לֹא זָכִיתִי כְּאָכִילֶס בֶּן הַנִּימְפָה

לְהִטָּבֵל בִּנְהַר הַסְּטִיקְס

בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ נוֹלַדְתִּי

לֹא זָכִיתִי לִהְיוֹת מְחֻסָּם מֵרֹאשׁ כָּמוֹהוּ.

אֲנִי מֻטְבָּל בַּנָּהָר מִדֵּי יוֹם

מִשְׁתַּרְיֵן לְאַט

פִּסָּה אַחַר פִּסָּה.

אֲנִי בֶּן אָדָם –

עָלַי חָלִים כְּלָלִים אֲחֵרִים:

אֲנִי מִתְחַסֵּן אַחֲרֵי שֶׁנִּפְגַּעְתִּי

וְהַנּוֹגְדָנִים יְזַהוּ

רַק אֶת פִּצְעֵי הֶעָבָר

אחרי זה/ גיורא פישר