אלומניום עם נגיעות צמר גפן

בדרך כלל כשאנחנו מתגעגעים למישהו, אנחנו מתגעגעים לאיך שהרגשנו במחיצתו.
כשאנחנו חשים רצון להיות עם מישהו, אנחנו כמהים להרגיש ולחוש את מה שהנוכחות שלו מעוררת בנו.
לפגוש את החלק בעצמנו שחי ובועט במחיצתו.
אנחנו, בדרך כלל העניין, לא האחר, מדובר בנו ובמפגש והאיחוד שלנו עם החלקים השונים שלנו, כולל אלו שמאופסנים עמוק עמוק בחדרי מרתף חשוכים.

ועכשיו כשאני יודעת את זה, אני אחפש איפה אני פוגשת את עצמי וממלאת את הגעגוע מבלי לחרוט עוד שריטה עמוקה בליבי, בגופי ובנפשי :)