אלומניום עם נגיעות צמר גפן

ושכבתי שם על המיטה, רגליים מפושקות מתמסרת לכל מה שהוא עשה בי.

ונשמתי אותו, אותי אותנו והרגשתי הנאה, עונג, אושר ולמרות שזה היה בחדר סליזי מנוכר שהפיג געגוע של הגוף, הרגשתי חום אנושי וצורך עז לחבק אותו מלב אל לב.

זה היה כל כך נכון, כל כך מה שהייתי צריכה והחזיר אותי מוכנה לספוג חורף קר עם זכרונות של שמש חמימה ורגעים שיחייכו אותי עוד הרבה זמן ובעיקר, השאיר טעם של להתגעגע...