נניח ואתם מאוד אוהבים לאכול עוגת גבינה עם פירורים.
אבל מסיבות שאינן תלויות בכם, או בעוגת הגבינה, אתם יכולים לאכול אותה, להתענג עליה ולהנות ממנה פעמיים בשנה.
כשאתם אוכלים אותה, אתם נהנים מהמרקם, הטעם, הפרודוקטים.
אבל אחרי שהיא מסתיימת ואתם חוזרים לשיגרה שלכם, הטעם שלה מתפוגג ואתם מתחילים להתגעגע לגבינה, לסוכר, לפירורים ואתם בסוג של קריז, דיכאון ורצון עז לאכול עוד ביס, אבל אין, אתם לא יכולים! וכל הזמן בתקופה שאחרי חושבים עליה, כמהים להרגיש אותה בפה ושהיא תרפד לכם את הבטן.
כשאתם כבר מצליחים להתגבר על הרצון העז, ואתם בשיגרה, הכל חוזר למקומו ומבטיחים לעצמכם שיותר לא תעשו את זה לעצמכם, אבל אז שוב יש פסטיבל עוגות גבינה ייחודי ואתם מוצאים את עצמכם מתענגים עליה מחדש ולא מצליחים לעמוד בפיתוי. ומתמודדים עם אותן תחושות.
למרות שניסיתם להחליף את העוגה בעוגות גבינה עם פירות יער, עוגת גבינה עם תותים ואפילו רעיתם בשדות עוגות שוקולד, עוגות ספוג, עוגות חנק, כדורי שוקולד, כלום לא השתווה לטעם של עוגת הגבינה עם הפירורים שאתם מאוד אוהבים.
מה אתם אומרים, לאכול שוב ולהתמודד עם המעגל הבלתי נגמר הזה, הצעות, המלצות?