שלחתי לו לינק לסרטון שראיתי וחירמן אותי ממש.
תסכים להגשים לי? שאלתי, למרות שידעתי מה הוא יכתוב.
נלחמתי בבד שכיסה לי את הפנים, נלחצתי, פחדתי והצלחתי להסיט את היד החזקה שלו. או שהוא נתן לי להסיט אותה, כי היא באמת חזקה, היד הזאת שלו.
אני מפחדת אמרתי לו, אני יודע הוא ענה לי. תבטחי בי וקחי נשימה עמוקה.
הוא השעין אותי עליו, מעין חיבוק דב.
בטחתי, אם אני כבר מופרעת מספיק לבקש שיגשים לי פנטזיה, לפחות אני יודעת עם מי להגשים אותה.
הרגשתי את החומר הקר חודר לי לתוך הגוף דרך מערכת הנשימה, הרגשתי שהנשימה שלי מתערפלת, שאני מתפוגגת לתוך ריק שחור נעים.
אני לא רוצה להתעורר מכאב ניסיתי לצעוק לו מבעד לשחור שעטף לי את הגוף בצורה כ"כ נעימה.
קיוויתי שהספקתי להגיד את זה בקול לפני שצללתי לענן נח ונעים במיוחד.
הפחד התחלף ברוגע שהפך לשקט ושייט נעים במימד חדש.
התעוררתי לזרועות, לגוף, לפנים שכל כך התגעגעתי אליהן.
אני חושבת שמלבד חיוך של סתומה שהרגע חזרה מטיול בגן עדן, גם אמרתי לו תודה.
מתה עליך, י'עוגת גבינת פירורים טעימה שכמוך.
