סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אלומניום עם נגיעות צמר גפן

מסירה שכבות, או ככה זה מרגיש לי עכשיו :)
לפני 4 שנים. 2 בדצמבר 2019 בשעה 8:56

זה לא ירפא לי את הלב, עמדתי קשורה עם הידיים למעלה, זה גם לא ימחק זיכרונות, כשהוא הכאיב לי רק הוא ואני היינו שם, לא היה שם אף אחד נוסף.

את צריכה להפסיק להעניש את עצמך! הקול של המצפון שלו נכנס לי לסצנה.

הידיים כאבו, הרגשתי תחושה מפחידה שאני מפסיקה להרגיש אותן. 

תהיי כנה ותגידי לו מה עובר עליך, אמרתי ספק בלחש, ספק בפחד שיצא בצעקה שאני לא מרגישה את הידיים.

הוא שיחרר אותי והניח אותי על המיטה. 

אל תחשבי על כלום, תהיי כאן איתו ואיתך עוד הספקתי להבטיח לעצמי. 

הוא הניח את היד שלו על הבטן שלי והסתכל עלי ואז עפתי למקום אחר.

אולי פשוט אני לא מענישה את עצמי, אולי זאת דרך להרגיש כל כך חיה. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י