בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חמממ....

לפני שנתיים. 29 בספטמבר 2021 בשעה 9:29

פרק 1

חלק 7+8

 

הלכנו לבית קפה, דיברנו על החיים, על לימודים, על עבודה - פשוט על הכול.

 

כל הזמן הזה ראיתי איך היא מסמיקה, איך היא לא מוצאת תנוחה מתאימה, איך היא מפחדת שמישהו יראה.

 

היא לא הייתה רגילה לשבת ככה, שהכל פתוח ומאוורר היטב.

 

כל הזמן הזה הבטתי לה בעיניים וחייכתי והיא הבינה בדיוק למה.

 

 

המשכנו לטיול, טיילנו בפארק שבעיר.

כל פעם שנגעתי בה או החזקתי את היד שלה הרגשתי כמה היא מתרגשת ואיך הלב שלה דופק.

 

מדי פעם משכתי אותה במותניים וקירבתי אותה אלי

בזמן שאני מעביר את קצות האצבעות "בטעות" על הישבן שלה.

 

נהניתי למשוך אותה, לתת לה לצפות למגע, לגרום לה להתרגש.

 

 בסוף הגענו אלי.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י