הנה סיפור על שרית המסתורית:
לפני הרבה שנים, התקשרו אלי אנשים, ששאלו את שרית.
כל פעם הם הופתעו מחדש שאני לא שרית (למרות שלדעתי הקול שלי ממש לא דומה לשרית).
עם הזמן האנשים שהתקשרו אלי היו יותר ויותר עצבניים ודרשו לדבר עם שרית,
אפילו הגיע מצב שגברות נכבדות בקול רהוט קולני וסמכותי דרשו את שרית במיידי.
הסברתי להן במילות פשוטות אך לא ניתנות לפירושים נוספים (לא בעברית לפחות) שאני לא שרית, לא מכיר את שרית ומוסר ד"ש חם מאוד, מאוד לשרית.
מאז הכל נפסק..
אולי הם מצאו את שרית, אולי הפסיקו לחפש, אולי וויתרו על המספר שלי, אינני יודע אבל הם הפסיקו להתקשר.
עד היום..
קיבלתי שיחה במהלך נסיעה לעבודה
- " שרית? " שאל קול רגוע של אדם יחסית בוגר
- " לא, אני לא שרית " עניתי בהפתעה כשהזכרונות מתחילים להציף אותי..
-" אני .." הוא התחיל לספר על עצמו, לאחר הפסקה קצרה שבה הוא התעלה על המבוכה הקצרה, לשמחתו לא שמעתי כי לא הייתה לו קליטה טובה.
- "אני לא שרית ולא מכירה אותה" קטעתי אותו בנימוס אך בנחישות
- "הבנתי תודה" הוא ענה וניתק.
וכך מתחיל פרק ב' בסיפורי שלי ושל שרית,
שרית המסתורית.
ההמשך יבוא (?)