אולי מחר

לפני כמה שבועות ראיתי סרט שנקרא התחלה עם ליאונרדו דיקאפריו.

נאמר שם משפט שאני חושב שממצה לא מעט: "רעיון הוא כמו וירוס אבל פי כמה וכמה מונים חזק ממנו-מהרגע שנדבקת בו הוא לא יעזוב אותך לעולם".

חשבתי רבות על המשפט הזה.

הוא מדויק ונכון לחלוטין. זה יכול להיות הרצון למשהו פשוט כמו גלידה.ר או מורכב כמו אדם אחר.

כבר מספר שבועות שאני חושק בבשר טוב, ולא סתם בשר אלא סטייק עסיסי ומדמם שעשה פעם מו , ויגרום לי לעשות הממם.

אבות אבותי ידעו הכול אודות בשר. יהה זה בקר או בקר נמוך וורדרד, הם ידעו לטפל בו כמו שצריך.לפעמים אני תוהה איך הם היו מרגישים, בלילה, לבד עם עדר שלם מסביבם כששיפוד ענק תקוע באדמה בתוך מדורה, הבשר נחרך לאיטו בערבות הפמפס.

ועכשיו אני מוריד את מבטי לצלחת ורואה 300 גרם של אנטריקוט, לצידי על השולחן שולחן מנגל ועליו חציה השני של המנה.

בקפריסין אין בשר טוב.

יש דגים ופירות ים מעולים. ומסעדת סושי מעולה מול הים. ישבתי באותה מסעדה, המזגן עובד שעות נוספות כשמסביבי שותפי, שני לקוחות והבחורה מהערב הקודם.

כולם מדברים ומנסים להראות חשובים בזמן שהם צדים את חתיכות הסושי עם מקלות האכילה. אחד מהם יודע מה שהוא עושה אבל השני לא מפסיק להשפריץ סויה על חולצת הפולו המזוייפת שלו בעוד שהבחורה מוותרת על רטבים ומעלה חתיכה אחרי חתיכה של נגירי, סשימי ועוד לפיה במהירות, משתדלת שזה לא יפול לה בחזרה לצלחת.

אני באמת לא מבין למה אנשים מנסים כול הזמן להיות מה שהם לא. הרי זה לא יגרע מערכם של הגבר והבחורה אם יאכלו במזלג.

אני ביקשתי שיביאו לי מזלג. אוכל נועד למאכל לא למשחק, לפחות לא במסעדה.

לפחות כך חשבתי.

את הקינוח כבר הביאו לנו עם כפיות.

היא טבלה את הכפית בפכלובה שלה והביאה אותה לשפתיה, קצה לשונה ליקלק את קצה הכפית תוך שהיא מנסה להסתכל עמוק לתוך עיני.

יש גברים או נשים שדברים כאלה עושים להם משהו. אני לא יכולתי להפסיק לחשוב מה יקרה עם היא תפספס ותלכלך את קצה אפה. האם אני אומר לה משהו או שאתן לה להסתובב כך עד שאחד משותפיה יעיר לה משהו.

אחרי 4 בקבוקוני סאקי חם, כולם היו במצב רוח עליז יותר והוחלט לבקר באחד ממועדוני העיר: "סילק אנד ולווט"- משי וקטיפה.

הרבה בחורות ממוצא מזרח אירופאי ובחורים ממוצא ים תיכוני.

תאורת אולטרה סגול שגורמת לכול השתלות השיניים לזהור בלבן פלורסנט וכורסאות קטיפה.

התיישבנו סביב אחד השולחנות על הכורסא ו לא עברו חמש דקות ו 4 בחורות התיישבו לידנו, כול אחת סקרנית לדעת מאיפה באנו, לכמה זמן ואיפה אנו שוהים.

המשקאות זרמו והבחורות התחלפו להן בריטואל אנתרופולוגי מרתק. הבחורה פירטטה עם אחת הבנות ואני החלטתי להתרווח בכורסא ולראות אותה בפעולה.

הדבר הבא שאני זוכר זה ידים על גופי.


בפעם הבאה.