לפני 3 שנים. 22 בפברואר 2021 בשעה 2:14
מדהים בעיניי איך עברו כל כך הרבה שנים ואתה עדיין חודר לי למחשבות... לפנטזיות, לרטיבות בין הרגליים.
אני כבר מזמן לא הרהור באבק הזכרון שנשאר בנינו... היוהרה שבי רצתה לרגע להאמין שזה כי אתה לא מעיז אבל בכנות, חדלת להיות הנער שמוקסם ממני...
החיים הם עניין של טיימינג ואני עדיין מוקסמת מהפנטזיה שבך... כבר מזמן יודעת שאתה לא קיים.. אתה אשליה שיצרתי במוחי-לא ניגשת, לא נוגעת, כי אני לא מעיזה...
בפנטזיה שלי אתה מושלם כמו הזין שלך. במציאות: אני הרי יודעת ששניהם יתפוצצו לי בפנים.