שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עולם הפנטזיה שלי הפרטי

לפני 5 שנים. 23 באוקטובר 2019 בשעה 2:47

הצלקות המעטרות את נפשה מזכירות לה כי החלומות שלו יקרים, מזכירות לה את את ההקרבות ואת החיוכים הרטובים.

הוא פצע לה את הנפש עם חיוך רטוב, היא שמחה בשבילו ובכתה בשבילה. היא באמת אהבה אותו, כבר לא חולמת בהקיץ כבר לא תמימה.

כבר אין לדעת אם הפצע יגליד, הוא אהב אותה ואת התמימות שלה? הוא יאהב תמיד?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י