פינת הפנאי - מתחת לחגורה

טוב שנגמר , האוכל היה מעולה . כולם השתדלו שהשיחה תהיה קולחת . אבל ....היה עצוב .

מהבוקר , כל הכנופיה במטבח .
הנסיך הביא את היפיפיה התורנית (שהתגלתה כמקלפת וקוצצת מעולה). היא הביאה חברה שגיעה מבית מרוקאי אסלי , כך שלא נשארו כלים בכיור, כל צלחת וסכין שנשארו לדקה ללא יד אוחזה. מיד זכו לקרצוף ושפשוף קטלני מידיה האמונות.
הפיצי שהתלוננה שריח הבצל גורם לה לדמוע.
ואנוכי , שעשיתי את מה שאני הכי טובה בו, לתת פקודות ולנהל את העבודה . 😄
הסניף המשפחתי שלנו הופקד על הכנת הסלטים.
ואחרי 4 שעות :
סלט וולדרוף.
גזר וכרוב במיונית.
מיונז.
פלפלים קלויים.
פלפלים חריפים מטוגנים.
סלט ירקות .
גזר מתוק.
סלק קוביות.
ערישה (לפי בקשה לא כל כך חריפה).
חצילים בטחינה.

לא רע..

😄

חוסר התחשבות,
התעללות לשמה.

אין מילה אחרת.

נבזות.

או אולי ....חוסר ידיעה ..

מנהל הבטחת איכות טס לחודש ימים לחו"ל. ביקור משפחתי משולב עם עסקים.

ביקש לאחסן את האפנוע שלו אצלנו בחניון הסגור .

סוזוקי 750 , נוצץ , מבריק , חדש , ממש מזמין לנסות אותו .

ולמי נתנו את המפתח ?

נכון,

ואני עוד התחייבתי למשפוחה שלא אעלה יותר על אופנוע . כבר 4 שנים מחזיקה מעמד. אחרי התאונה האחרונה , בצעד דרסטי ולאות הזדהות גם יורשת העצר מכרה את שלה .

אין ברירה , הבטחתי אז הבטחתי .

הולכת להעלים את המפתח , בתקווה שלא יווצר צורך להזיזו למקום אחר בחניון.

לא יכולה להשתחרר מתחושת העצב. ממתין לי חג עצוב.השנה נחגוג בלי גיסתי שנפטרה לפני 4 חודשים. אני יודעת שגם לפיצי יהיה קשה. זה חג ראשון בלי אמא שלה. יש אצלנו מסורת שכל אחד מביא איזה תבשיל שמהווה את ההתמחות שלו, גיסתי היתה ממונה על הסלטים. תיאמתי ליום רביעי "יום מטבח" הנסיך והפיצי יעזרו לי , ננסה לשחזר את כל הסלטים שגיסתי היתה מכינה, אולי זה יתן לה מעט תחושת בית.
ובכל זאת, לא מסוגלת לדמיין איך יהיה לשבת ליד שולחן חסר .
הנסיך מנסה להצהיל את רוחה של הפיצי , ארגן זוג חברים שיהיו צמודים אליה מתחילת החג ועד סופו , ומשימתם לעשות לה יום כיף. להסיע , לקחת, מסיבה , בריכה. הוא יהיה עם החברה התורנית שלו . יפיפיה אמיתית , וטרם תהיתי על קנקנה . אבל ממה שהבחנתי "מטורפת" עליו. והוא....לא ממש.
נו, גברים ...לך תבין.
אנסה להסתגל בהדרגה ולהפנים את תחושת החג החסר .
:(

מוסיקת רקע זה דבר מטופש . זה אחלה של דבר כשנעשה בטון הנכון והחשוב מכל בסוג המוסיקה הנכון.
באיזשהו מפעל סמוך אלי החליטו ל"התקדם" ,למרות הריחוק יחסית, ולמרות האקוסטיקה המעולה אצלי ,
עדיין שומעת . וזה נשמע כמו בליל של ילד מטורף, שלקח את כל מה שיש לו , זרק ביחד, עירבב בחש, והכין מיקס זוועתי .
כנראה שרצו להשביע את רצון כולם . והאוכלוסיה שם מגוונת .
אז...2 שירי ארץ ישראל היפה, אחר כך סילסול של פאריד, נעימה קלאסית קלילה , משהו ברוסית שאפילו אני לא מזהה.
איזה טראנס שמפצח את הראש בשעה כזו של הבוקר .
בא לי לחנוק אותם.
רבאק , איך הרסו לי את תחילת היום.

תכלס, תודו באמת.
אין אחד שלא מתעניין ב: מה נקבל לחג?
מה גובה התווי שי?
ואם המתנה שווה או לא ?
שבוע לפני מתחילה חרושת השמועות.לגבי התווים - ידעתי .
כל שנתיים יש עלייה . והשנה נקבל כמו שנה שעברה.
1000 ש"ח, נחמד, לא בשמיים . אבל סביר .
השי - היווה בעייה. בהתחלה חילקו לנו כל מיני הצעות שנבחר .
ואחר כך , בגלל שהיו חילוקי דיעות . אחד רצה פירמה כזו, והשני לא נראה לו ,
כל מיני שטויות שכאלו , אז ירד מהפרק .
וכרגיל , כמו תמיד . נקבל מתנה .
בפסח קיבלנו סט סירים + סלסלה ענקית.
את הסלסלאות של השנה כבר ראיתי , ענקיות. מכובדות.
המתנות יגיעו רק מחר , ויחולקו ביום שלישי.
את התווים כבר קיבלנו שבוע שעבר .

אז....מעניין...מה הולכת לקבל.

כל כך נכון המשפט - חברים יש רק באגד או בקופ"ח.

אני אוהבת להתעורר מוקדם. להגיע מוקדם לעבודה. אלו הן השעות הכי פוריות . ההספק הגדול ביותר בעבודה.
לאחר מכן , אי אפשר להספיק כלום. מליון שיחות , ישיבות , וכל מיני דברים בלתי צפויים שנכנסים באמצע.
אבל כשמגיעים מוקדם, עדיין שקט, אין טלפונים. אין הפרעות.
עכשיו כבר שעתיים בעבודה, ומרגישה שהספקתי ים של דברים.
אז....שימשיך כך.

מעולה, שבוע קצר ממתין לי . רביעי חמישי - חג.
שישי - כנראה אתן גיחה .
שבת זה שבת.
ושוב חוזר מהתחלה.

אני שעה לפני ארוחת הצהרים . סוקרת לאחור מה אכלתי מאתמול ...
זה לא בסדר ,
אתמול בבוקר : נס קפה
אתמול צהרים: סלט ושיפוד.
אתמול בערב: יוגורט
היום בבוקר: כוס תה
וזהו,

מילא , אם היה יזום .
או שכחה.
אבל הסיבה היא עומס ועיסוק אינסופי.