|
|
|
סימן של תקווה, החורף מגיע.
שונאת את החום הבלתי נסבל הזה.
מתגעגעת לאיזה גשם סוחף.
לקור מקפיא שחודר ישר לעצמות.
ן...ל...שעווה רותחת שממיסה על ישבן צחור ......
(נראה מה יגיע ראשון.....?) :)
התחלה גרועה של שבוע. ראיתי תאונה מול העיניים . מחריד.
אני יוצאת מהבית בסביבות השעה רבע ל6 בבוקר. שעה אידיאלית. הכבישים כמעט ריקים. אין כמעט תנועה.
ועד 7 כבר מגיעה לעבודה.
מנצלת את שעות הבוקר להאזנה לרדיו , לשירים ישנים שאוהבת, ומחשבות לארגון היום. בדרך כלל עד שמגיעה סדר היום שלי כבר מאורגן.
יודעת בדיוק מה הולכת לעשות.
כמובן שתוך כדי , צצות כל מיני הפרעות, פון , ונהגים מטומטמים.
היום אחד משך את תשומת ליבי. מרגע שיצאתי הבחנתי ברכב שנסע כמו מטורף. אני אחת שידועה כנהגת שודים, אבל....זהירה.
וגם כשהכביש פנוי לא חותכת ועושה חראקות כמו שאותו אחד עשה.הוא נסע כמו מטורף, אבל ממש מטורף.
כשנתקלת באחד שכזה, או שעוקפת בזריזות ומתחפפת מהזירה, או שמניחה לו לעקוף. תלוי בנסיבות.
היום הנחתי לו לעקוף.
ו....ראיתיו לאחר 10 דקות. בצד השני של המסלול , כשכל הפגוש מעוך לתוך משאית. הבחנתי באמבולנס מגיע . נעצרתי לשאול אם זקוקים לעזרה.
נעניתי שהכל בשליטה . ושכל מה שרוצים הוא שיפנו את האיזור . שיקחו עדויות . והבוחן יבחן את השטח.
הסתלקתי .
כשהגעתי לעבודה , קראתי גם שסמוך למקום צאתי בבוקר , היתה גם תאונת פגע וברח. ולא מצליחה לשחזר אם אותו רכב היה מעורב.
אנסה לרענן את הזכרון .
זיפת להתחיל כך את השבוע .
אתמול , לאחר יום עבודה מאומץ .(איזה חג ואיזה חופש).הנסיך + חבר + היפיפיה התורנית החליטו להתגייס לטובת האומה, כלומר לנקות את הגינה. הנסיך עשה מה שהוא הכי טוב בו, חילק תפקידים והמטיר הוראות.הסתערו על העשבים השוטים , ניכשו עדרו,על היפיפיה הוטל לאסוף את הערימות , לרכז בערימה ולאחר מכן הנסיך והחבר יטעינו על הרכב וישליכו בפינה היעודה .
אני במטבח , מזמזמת להנאתי , קוצצת ירקות, רוקחת תבשילים. נהנית נהאווירה. פותחת את הארון להוציא סיר .
וזוג עיניים מביט בי, עכברון קטנטן. כנראה הגיע מהגינה .הביט ונס כל עוד נפשו , היישר לשיש ו...נעלם.
רבאאק , לאן?
אין שום פינה חשופה . אין אפשרות להתחבא , אז לאן?
מזעיקה את הנסיך. הגיע מיד עם החבר , וכיאה לבוגרי סיירת מטכ"ל , עטו שקיות נילון על הידים, והתחילו לחפש.
על השיש יש רק את הטוסטר ומצקת.
מתחת למצקת, כלום.
מתחת לטוסטר חוט משתרבב.
הנסיך תופס ומושך....ולחוט צמוד העכבר , החוט היה הזנב .
תופס ביד אחת . ומביט בי , מה לעשות איתו ?
שחרר לגינה , בטח הגיע משם.
הנסיך שמכיר אותי היטב, לא רוצה לגדל? לאלף?
לא , אין לי זמן כרגע , שחרר.
הנסיך מביט , וארשת זדונית מתגנבת לירוק הלוהט.
יוצא לגינה , ולפני שמשחרר כמובן טורח להראות ליפיפיה התורנית, תוך הסבר מפורט על על האנטומיה ממנה מורכב הגוף האפור.
את הצווחות שמעו כמובן עד לסוף השכונה.
הנסיך מורה לה שהתפקיד לאסוף לערימה כולל גם את כל הנמצא ושייך לגינה , כלומר יצור חי קטן ומפרפר.
מחאות סירוב נלהטות בקעו מהגינה .
חייכתי, רציתי לדעת מה ההמשך.
הנסיך שרחמיו נכמרו על תושבי השכונה שבעוד דקה הגיעו למקלט מהסירנה המיללת. ונזכר בעוד מועד שבכוונתו לקיים מסיבה בגינה , ולשם כך צריך הסכמה אילמת מהשכנים.
החליט שפרק החינוך תם.
אחז בזרועה נתן לה לגעת ביצור הקטנטן. והלכו ביחד יד ביד לשדה הסמוך לשכונה ושחררו את הפעוט. לאחר שהבהירה לו שתמות ולא תשב איתו בגינה אם ישחררו שם.
והחבר התפקע מצחוק .
מישהו הפך לכוסית,
מרח לק....:)
אפילו המחשב שלי בגד בי.
המודום התחרבש, תופעה נדירה.
היום הוחלף לחדש.
וכל זה למה?
על מנת להביע הזדהות עם איזה ....חנטריש עם עיניים יפות.
שאפילו על המחשב שלי , בבית שלי, שמלווה אותי בנאמנות. שמעולם לא איכזב אותי ,
אפילו עליו הצליח להפעיל את קסמיו.
(בטח הוריד את המכנס)
אוףף איתך...
כולה 2 ישיבות מהבוקר.
והצטברה ים של עבודה.
אני בדרך כלל לא מתייאשת, ולעיתים רחוקות מרימה ידיים.
היום...אני לא רחוקה מזה.
ממש לא יודעת מאיפה להתחיל.
:(
זמן הוא התרופה הטובה ביותר , מי שאמר את זה ידע מה הוא אומר ...:)
נו, ומי הגיע היום בשעה 5 לעבודה?
והנה עוד שנה עברה לה. כשאני מביטה לאחור . אני יכולה להבחין גם בהשגים יפים וגם (אי אפשר להתעלם) מכמה כשלונות. השגעון למושלמות שיש בי , מתמקד רק בכשלונות ובדברים שרציתי ולא השגתי . אני יודעת שבסך הכל זו היתה שנה מעולה, הגעתי להשגים משמעותים, התקדמתי במישור המקצועי ,
הוספתי לעצמי עוד ים של הסמכות ואישורים , ובחלקם גם כמה שאין לנשים בכלל , ומעטים הגברים שיש להם.
לשנה הבאה :
לא לוותר, למרות הקושי הגדול , להמשיך ולסיים את הלימודים שהתחלתי בהם, נכון שיש לי עוד 3 שנים, ורבאק , כל כך קשה ללמוד ולעבוד במקביל. אבל...התחלתי ...אז אסיים.
לנסות לעבוד מעט על האופי שלי . להתמתן מעט , לא לכולם יש את אמות המידה שלי . ואי אפשר לדרוש מכולם שיהיו "משוגעים" כמוני .
ו....לקחת חופשה קצרצרה. למרות העומס והלחץ , לקחת חופשה של יותר מיום . להתנתק מהכל . לצאת לאיזה שבוע , ????? בולשיט , יודעת שזה אי אפשר , אבל לפחות ל3 - 4 ימים להינפש מעט .
מרגישה שכל כך זקוקה לזה.
ועכשיו, חוזרת לעבודה. יש לי הדרכות בשבוע הבא . וחייבת לסיים את הכנת המצגות .
היה נחמד להשתעשע בתקוות , ואולי לא , אנסה שיתגשמו.
הרגל של שנים , השכמה בשעה 4 לפנות בוקר. לא משנה באיזה שעה אלך לישון. בשעה 4 מזנקת מהמיטה.
חרא של הרגל. עכשיו צריכה למצוא במה למלא את השעות הארוכות עד שכל החרופיאדה אצלי בבית תתעורר.
עבודה לא חסר , יש לי מצגת שעובדת עליה כבר מספר ימים ולא מתקדמת. אולי זה הזמן ל"התנפל " עליה.
אחר כך מקלחת מהירה, אולי קפיצה קטנה לים . או סתם איזו הליכה או ריצה.
לישון ...? לא בא בחשבון, כבר התעוררתי.
