והנה עוד שנה עברה לה. כשאני מביטה לאחור . אני יכולה להבחין גם בהשגים יפים וגם (אי אפשר להתעלם) מכמה כשלונות. השגעון למושלמות שיש בי , מתמקד רק בכשלונות ובדברים שרציתי ולא השגתי . אני יודעת שבסך הכל זו היתה שנה מעולה, הגעתי להשגים משמעותים, התקדמתי במישור המקצועי ,
הוספתי לעצמי עוד ים של הסמכות ואישורים , ובחלקם גם כמה שאין לנשים בכלל , ומעטים הגברים שיש להם.
לשנה הבאה :
לא לוותר, למרות הקושי הגדול , להמשיך ולסיים את הלימודים שהתחלתי בהם, נכון שיש לי עוד 3 שנים, ורבאק , כל כך קשה ללמוד ולעבוד במקביל. אבל...התחלתי ...אז אסיים.
לנסות לעבוד מעט על האופי שלי . להתמתן מעט , לא לכולם יש את אמות המידה שלי . ואי אפשר לדרוש מכולם שיהיו "משוגעים" כמוני .
ו....לקחת חופשה קצרצרה. למרות העומס והלחץ , לקחת חופשה של יותר מיום . להתנתק מהכל . לצאת לאיזה שבוע , ????? בולשיט , יודעת שזה אי אפשר , אבל לפחות ל3 - 4 ימים להינפש מעט .
מרגישה שכל כך זקוקה לזה.
ועכשיו, חוזרת לעבודה. יש לי הדרכות בשבוע הבא . וחייבת לסיים את הכנת המצגות .
היה נחמד להשתעשע בתקוות , ואולי לא , אנסה שיתגשמו.
לפני 14 שנים. 11 בספטמבר 2010 בשעה 7:37