התחלה גרועה של שבוע. ראיתי תאונה מול העיניים . מחריד.
אני יוצאת מהבית בסביבות השעה רבע ל6 בבוקר. שעה אידיאלית. הכבישים כמעט ריקים. אין כמעט תנועה.
ועד 7 כבר מגיעה לעבודה.
מנצלת את שעות הבוקר להאזנה לרדיו , לשירים ישנים שאוהבת, ומחשבות לארגון היום. בדרך כלל עד שמגיעה סדר היום שלי כבר מאורגן.
יודעת בדיוק מה הולכת לעשות.
כמובן שתוך כדי , צצות כל מיני הפרעות, פון , ונהגים מטומטמים.
היום אחד משך את תשומת ליבי. מרגע שיצאתי הבחנתי ברכב שנסע כמו מטורף. אני אחת שידועה כנהגת שודים, אבל....זהירה.
וגם כשהכביש פנוי לא חותכת ועושה חראקות כמו שאותו אחד עשה.הוא נסע כמו מטורף, אבל ממש מטורף.
כשנתקלת באחד שכזה, או שעוקפת בזריזות ומתחפפת מהזירה, או שמניחה לו לעקוף. תלוי בנסיבות.
היום הנחתי לו לעקוף.
ו....ראיתיו לאחר 10 דקות. בצד השני של המסלול , כשכל הפגוש מעוך לתוך משאית. הבחנתי באמבולנס מגיע . נעצרתי לשאול אם זקוקים לעזרה.
נעניתי שהכל בשליטה . ושכל מה שרוצים הוא שיפנו את האיזור . שיקחו עדויות . והבוחן יבחן את השטח.
הסתלקתי .
כשהגעתי לעבודה , קראתי גם שסמוך למקום צאתי בבוקר , היתה גם תאונת פגע וברח. ולא מצליחה לשחזר אם אותו רכב היה מעורב.
אנסה לרענן את הזכרון .
זיפת להתחיל כך את השבוע .
לפני 14 שנים. 3 באוקטובר 2010 בשעה 5:15