פינת הפנאי - מתחת לחגורה

טלפון מבית הספר של הפיצי , נכשלה במבחן בחיבור.
איך אפשר להיכשל בחיבור???
מגיעה אלינו עם המבחן. ומתחילים לעבור עליו, לבחון ולנתח, לנסות לגלות מה הסיבה לכישלון המחפיר ?
45 , פיכס.
מתחילים להגיע לתובנות מסוימות.
הנסיך : מאוד קצר , אין פיתוח של הנושא.
הקטנטונת : גם כתב היד זוועתי , מראש מוריד ניקוד.
אני: אולי בגלל שלא יודעת כללים נכונים, ראשי פרקים, בעד נגד. וכל יתר החרטא.
החוקי: מבחן יפיפה, המורה סתומה .
ומה?, לאיזה תגובה כבר יכולנו לצפות ממנו? בכלל , שיהיה בריא תמיד הצדיק את המשפוחה. אדם מבריק , חכם ,יודע לנתח מצבים, איש עסקים מדהים, אבל כשמגיע למשפחה ,מיד מתעוור.
יורשת העצר: קדימה, מתחילים לעבוד .
ראשית מתאמים מבחן חוזר שנקבע לשבוע הבא.
לא כל כך מקובל בתיכון מבחן חוזר. אבל טלפון של החוקי למנהל מחלקת החינוך בעיירה , עשה את שלו.
אתמול היה תורי , לימדתי את שיטת הכנת ראשי פרקים, סעיפים, נקודות מפתח , דיעות בעד ונגד. פיתוח נושא וכו'.
הקטנטונת (וואלה יש לה צד דומי ) הטילה עליה כל יום להעתיק פרק בתנ"ך. ואם ימאס לה מהתנ"ך אז הכינה כמה ספרי שירה.
הנסיך בחר נושא הקרוב לליבה . בעד ונגד תלבושת אחידה , והטיל עליה לכתוב סעיפים , דיעות , אפילו כל אחד בשורה אחת, ולאחר מכן יעבוד עליה לפתח כל שורה לאורך ולרוחב.
ירשת העצר , יעילה וענינית. בדקה באינטרנט את כל בחינות הבגרות ב6 שנים האחרונות, וניסתה למצוא נושא משותף, או קו מקביל, על מנת לנסות ולמצוא מה יהיה המבחן הבא. והיא גם תצליח, המכשפה הפרטית שלי הצליחה לאבחן ולנחש 4 נושאים מתוך ה5 גם אצלה וגם אצל הנסיך.

אני מאמינה שנתגבר , במבחן הבא היא תוציא ציון מעולה, ואם לא אז נמשיך לעבוד, עד הבגרות היא תהיה מוכנה. עם כזו עבודת צוות אין לה צאנס ליפול.

והחוקי, אחרי 3 שעות של עבודה מאומצת, שכולנו ישבנו עליה, שלף אותה ולקח אותה לאכול גלידה. מפטיר מזווית הפה, שנו, מספיק ללחוץ על הילדה .

כשחזרו המשכנו , להיום קבענו עוד 2 מרתונים. ובאמת חל שיפור .

מה שכן, צריכים למצוא איזה תירוץ או משימה להעיף את החוקי מהבית,
הכנו איזה רשימת קניות דחופה שתעסיק אותו לכמה שעות לפחות. 😄

לפני מספר ימים היינו אצל רופא שיניים. לקחתי את הפיצי לבדיקה שגרתית , לראות מה בסדר , מה לא , אם יש צורך בטיפול וכל מיני דברים שכאלה, יודעת כי לא נעים , אבל אין ברירה . מה שחייב חייב.
ווידאתי לפני כן שאין לה רופא/ת שיניים שאצלהם היא רגילה . כי מי כמוני יודע ברגע שבוטח ומתרגל לרופא שיניים לא מוכן להחליף , זה כמו מספרה או פדיקור .
כשהובהר לי שאין לה מישהו מועדף , ישר לקחתי לרופא שיניים שלנו .
אדם מקסים, בסביבות ה50 . עדין , משתדל לא להכאיב , מיומן ומקצועי להפליא , אחד שטורח לעשות השתלמויות , וכל הזמן מחדש ומשפר .
הנסיך אצלו מגיל 5 , זה הגיל שבו אנחנו מתחילים בבדיקות השגרתיות של אחת לשנה ,
שגעון של החוקי , הוא החליט על כך, היות ואין לו הרבה שגעונות אז עושים זאת.
אחת לשנה כמו שעון , מבצעים את כל הבדיקות , בקופ"ח , רופא שיניים , בדיקות דם וכל הבבלת.
בעצם אני יכולה להבין ,במשפחתו יש כמה אירועים לא משמחים, והוא עומד על המשמר . מעבר לכך שחברת הביטוח דורשת מכל מבוטח רציני לעבור בדיקות וכו'.
הנסיך למעט 2 סתימות בגיל 8 , לא נזקק לדבר, יורשת העצר סיפור אחר , הזדקקה לגשר , אצלי טפו טפו הכל תקין. ואצל החוקי פה טיפול שורש פה כתר, לא דברים רצינים והוא מקפיד לטפל .
לזכותו יאמר שהכניס את מסורת צחצוח שיניים אחרי כל ארוחה . לכולנו יש בתיק מברשת ומשחה , ומפעם לפעם כשמרגישים צורך אז מצחצחים. זה כבר הפך להרגל. לא נורא גם לו מותר שיגעון אחד .
הרופא תיאם לנו תור , בדק , הסתכל . קבע תור לשיננית, ניקוי אבן . ו2 סתימות, מעבר לכך הכל תקין . החוקי כבר התחיל בהטמעת שגעון הצחצוח גם אצלה . הממ...ככה ככה, לפעמים זוכרת לפעמים לא , לא נורא גם זה יגיע . בלי לחץ ,
כשהגענו לשם , עליתי למעלה ישר לקליניקה ושם ראיתי מישהי יושבת לידה על הרצפה סל קל ובתוכו תינוקת מדהימה .האמא נראה שסיימה את הטיפול אבל לא עשתה שום סימן של תזוזה . הרופא והמסייעת שלו רמזו לי להמתין בחדר הסמוך.
נו, שיהיה .
רבאק למה היא לא זזה. סיימה אז שתיקח את הרגלים ותעוף. קבעתי ים של סידורים ועוד חייבת להגיע ללימודים. לא מצא חן בעיני סתם להתעכב .
הרבה ברירה לא היתה לי .
גם היתה אווירה משונה בחלל החדר . משהו שלא יכולתי לעמוד על טיבו , אבל היה תלוי שם בחלל החדר , מעיק ומכביד כמו ענן שחור .
הגיע בעלה , כנראה שהמתינו לו , בחור יפה גבוה בסביבות 35, ניגש חיבק את אשתו , שבלשון המעטה לא נראתה מי יודע מה , נראה לי עקומה מעט מעוותת . זווית הפה משורבבת למטה ,
לאחר שנישק אותה , התחיל להעמיס על עצמו , את התיק הכבד שם מאחור , את הסל קל נשא ביד אחת , וביד השניה עזר לאשתו לקום. תמך בה עד המדרגות . היא צלעה קמה באיטיות, כשהגיעו למדרגות, הוא ירד קודם. היא הסתובבה ועם הגב התחילה לרדת מדרגה אחר מדרגה באיטיות ותוך מאמץ מופגן ובולט .
אויש, מסכנה . ואני עוד כעסתי . בהיתי בהם ממרחק, שאלתי אם זקוקים לעזרה.
בחיוך נעניתי שהכל תקין. הם מנוסים.
הגיעו בשלום לקצה המדרגות הושיבה על כסא . מהא לרכב הניח את הסל קל קשר בקפידה . חזר , עזר לאשתו להגיע לרכב. להכנס פנימה . התכופף והכניס את רגליה פנימה , חגר בחגורת הבטיחות , נפנף לנו לשלום ונסעו.
הרופא סיפר לי בקול חנוק , כי היום היא בת 34, בגיל 28 עברה ניתוח להסרת שומה , משהו השתבש בהרדמה , התעוררה משותקת בחצי גוף , עיוורת בעין אחת . בדיוק סיימה את המוסמך במדעים מדוייקים במכון וויצמן , ופוף...כל העתיד נהרס. חברה שמר לה אמונים התחתנו לאחר המקרה , תומך בה , עוזר לה בכל. חברים מילדות, למדו ביחד ביסודי, תיכון ובמכון וויצמן, הוא סיים את הדוקטרט שם. והיא נותרה עם התעודה של המוסמך תלויה על הקיר .
הכל בגלל טעות של הרדמה . כנראה מינון יתר או משהו אחר .
הרס של חיים.
הרופא סיפר לי שמגיעים אליו מרחוק , מראשון לציון . כי בוטחת רק בו. הוא הרופא שלה מילדות, ולאחר אותה הרדמה אומללה , לא מפקידה את שינייה אצל אף אחד. והוא ביראת קודש כשמתקשרים אליו , דוחה הכל משנה תורים ובלבד שיתאים לה.
הרגשתי בדיבורו עד כמה כאב לו . ובאמת לראות מחזה שכזה , זה שובר את הלב.
הכל מתגמד לאחר מכן, שום דבר לא חשוב , לא כסף, לא עבודה , אין כעס , אין עצבים, אין ריצה מטורפת ....שום דבר לא שווה ,
רק בריאות .

אמן.

אתמול היתה לפיצי יום הולדת, הגיעה לגיל 17. החברות והחברים בעיירה הקטנה הכינו לה מסיבת הפתעה. ושיתפו את הנסיך בסוד.
הוא הגיע מוקדם העלים אותה למספר שעות , עשה ביחד איתה מסע שופיניג . מסכנון ממש סבל שם בקניון "הכביכול מפואר " בעיירה. ישב איתה בסניף ארומה וגלגלו שיחה. נשם לרווחה כשקיבל אס אמ אס שיכולים להגיע .
הגיעו לבית ושם המתינו כולם עם בלונים, עוגה ומתנות. היה מרגש לראותה . סוף סוף חיוך.
עזר לארגן מעט מוסיקה. (יודעת שהיום אקבל טלפונים נזעמים מכולם). למרות האבל וכו' . אבל מעט מוסיקה לא תזיק. וחוסר מוסיקה לא יחזיר לחיים את הנפטרת.
וחוץ מזה איך אפשר לחגוג יום הולדת בלי מוסיקה?
בחצות מקבלת ממנו טלפון.
אמא , כבר מאוחר , מחר יש לה בית ספר , וגם מבחן . מה עושים?
צודק, תתחילו לפזר את ההפגנה , תארגן את כולם לקפל את הבאסטה.
סבבה, זה מה שרציתי לעשות , אבל העדפתי לשמוע את דעתך.
בהצלחה מתוק, ותהיה חזק , כי משוכנעת שתתקל בהתנגדות נחרצת.
יהיה בסדר ,
כמובן כמו שצפיתי , הרבה אוףףף, וחוסר התחשבות, ואז מה אם אתה בצבא , ולא כל יום יום הולדת 17, וגם ניסו לפרוט על מיתרים רגישים, אחרי מה שקרה, וקצת לשמח את ליבה .
והפיצי עם מבע נזעם. וכשליטף את ראשה , הסיטה את ראשה בהבעה נזעמת. אבל הנסיך הוכי שברגע שהחליט כך יהיה . ארגן קבוצה לניקיון .ארזו מה שנשאר , שטיפה יסודית. מקלחת , והפיצי נשלחה למיטה.
בבוקר , השכמה בשעה רבע לשבע.
בית ספר , אפ על הרגלים. יש לך כוס תה בפינת האוכל ופרוסת עוגה . כריך עם נקניק ותפוח לבית ספר .
הפיצי שעדיין כעוסה מאתמול. ללא מילים נכנס למקלחת, צחצוח שיניים . מקלחת זריזה . יוצאת .
לא רוצה לאכול.
אין לצאת בלי אוכל. פקודה!
(יפה, מישהו פה הפנים משהו מהבית ) :).
ניגשת לשולחן. ושם ליד הכוס תה ופרוסת העוגה . חבילה קטנה.
מה זה?
תפתחי ותראי .
פותחת .
אי ריבר חדש , ודיסק .
ממני .ובדיסק יש את כל התמונות והסרטים שלך עם אמא באירועים משותפים. וגם את המסיבה מאתמול.
יום הולדת שמח , פיצי .

אוחחחח, אתה הבן דוד הכי טוב בעולם.

בטלפון שהגיע אחר כך ממנו , אוףף אמא זה היה קשה . ומרומי 19 שנותיו, תגידי גם אני הייתי כזה ניגז בגיל 17.

:)

הקטנטונת מעבירה sms בהול לנסיך , תתקשר אלי .
מאמי , אני בדרך אלייך. כבר מגיע . sms חוזר.
עכשיו!!!
שלושה סימני קריאה , ברור שמתקשר, מה הוא צריך בעיות עם הוולקנו הפרטי שלו ?
תקשיב, כשתכנס אלי הביתה,אל תעמיד פנים מופתעות.
מה קרה?
זוכר שהרסתי את האוזניות של ריבר?
איזה מהם? מחניק צחוק כבוש.
הקטנטונת ניחנה בתכונה מפתיעה של הרס אוזניות, לפחות אחת לחודש חודשיים נהרסות לה האוזניות. הנסיך טוען שבגלל שלא מאחסנת כראוי , ואולי בגלל שמגלגלת מסביב למכשיר.
לפני חודש אביה קנה לה בפעם המי יודע כמה , עוד זוג .
ומה? כמובן שנהרס. לקטנטונת לא היה נעים, לא רצתה לבקש שיקנה שוב, והחליטה שהיא תקנה , אבל על מנת שלא ירגיש ,רצתה לקנות אותו דבר.
וכיצד תדע היכן קנה ?
תחמנית הקטנטונת.
ניגשה לאביה וסיפרה לו , שלנסיך נהרסו האוזניות והוא רוצה לקנות כמו שלה,
אתמול כשנכנסה הביתה, הושיט לה האב קופסה קטנה ובה אוזניות.
זה לנסיך. ושלא יעיז להציע לשלם . מתנה ממני .
גמרה לספר. וסיימה במשפט "אז, שלא תראה מופתע , ובלי לגלות..."
אין בעייה , אבל....
לא בדיוק סיפר לי הכל. אבל ....התפוח לא נופל רחוק מהעץ. 😄
העמיד לה רשימת תנאים,
ולשבוע הקרוב יש לו שפוטה .
היות והסמיק מעט כששאלתי מה למשל , מעריכה שגידלתי דום קטן בבית.

החוקי ששמע בזוית האוזן את הסיפור , כמו אחד שהגיע ממדעים מדוייקים. יצא ....חזר אחרי שעה , הביא כמה וכמה סוגי אוזניות , ההבדל הוא שכולן מגיעות עם קופסה לאיחסון על מנת שלא יהרסו.
הושיט אחת לקטנטונת , הכניס את היתר למגירה בחדר של הנסיך, והודיע כשיגמר המלאי תודיעו לי , על מנת שאחדש.
הנסיך מהנהן , סופר יש 8 זוגות.
המממ....מעריך 3 חודשים בקצב של הקטנטונת.
אאוץ , חטף נגיחת צד מהמרפק של הקטנטונת.

אולי בעצם יש לי דום ומתחלפת?
או , שליטה מלמטה?

יום עצמאות שמח.

השנה לא העמסתי עלי עבודה , כולה בשתי במות.
סוף סוף הזדמנות לנוח מעט .
לפעמים אני עושה גם דברים חכמים.

דבר שמעולם לא צפיתי , חשבתי כמעט על הכל, העברתי מליון אפשרויות, ניסיתי לדמיין חיכוכים ומשברים. ומסתבר שעל דבר אחד לא חשבתי .
הפיצי פוחדת מכלבים. בהתחלה לא הפגינה זאת, ומודה שגם אני לא הבחנתי , כשהיתה מגיעה להתארח אצלנו עם האמא , היתה צמודה אליה , ולא הרגשתי , וגם מעולם לא סיפרו לי .
לאחרונה כאשר מגיעה אלינו לעיתים תכופות יותר , וכמובן לשהיות ארוכות יותר , הבעייה צפה ועלתה על השטח.
כשהמפלצון ניגש אליה ומרחח בהתלהבות, היא קופאת במקום. מחווירה ולא זזה , עד שאנחנו מזיזים את הבריון הידידותי שלא מבין על מה ולמה ?
נכון שהמפלצון נראה מאיים. כלב זאב ענק שוקל 70 ק"ג. ולא ממש מודע לממדים המפלצתיים שלו כשהוא מתנפל בסדרת ליקוקים על האובייקט התורן.
כמובן שמביע ענין בתוספת שנוספה למשפחה , ומעניק קבלת פנים אדיבה , אדיבה בעיניו ומפחידה בעינה .
אין לי הרבה אפשרויות לגשר בינהם, כי האפשרות הראשונה שתיקח אותה לטיול ירדה מהפרק. גם אני בקושי משתלטת עליו. ואם היא תיקח אותו הוא פשוט יטיס אותה .שוקל כמעט פי 2 ממנה .
להגיש לו ארוחות גם כן ירד מהפרק , כי נימוסי השולחן שלו מתחת לכל ביקורת , כשמריח ריח של עצם עסיסית או דוגלי ריחני (איכס) , דעתו משתבשת אליו , אלמלא ידעתי שאוכל פעמיים ביום באופן רשמי , ועוד עשרות פעמים באופן לא חוקי מהגנבות שמגניבים אליו , ומגניבות שמבצע באופן עצמאי.
אלמלא ידעתי זאת, הייתי מרחמת על המפלצון שנראה כמזה רעב כשמתנפל על האוכל, לועס , גורס, מחרחר , ממש מעורר חלחלה.
הפתרון צץ דווקא מהכיוון הבלתי צפוי , בלילה הוא אוהב להתרכבל על המיטה של מי שמוכן לארח אותו , מתפרש על כל המיטה ומתחיל לנחור בחדווה .
הוא נצמד ולאט לאט מפנה לו מקום מרווח , כך שמי שישן על המיטה באופן חוקי מוצא את עצמו על הקאנטים.
אנחנו מעיפים אותו ,בחורף זה כיף, בקיץ רק לראותו מתחילים להזיע .
הבעייה שהוא אוהב לשון עם מישהו, לא אוהב את הכורסאות או המיטה בסלון , הוא חייב להצמד למישהו , להתרפק להתכרבל , כמו ילדון קטן .
הנסיך נועל את הדלת , כי הקטנטונת הכריזה שאם תמצא שערה על המיטה, הנסיך יכול לשכוח ממנה , ומה לעשות ...כמו כל גבר מצוי נכנע לשתלטנית הקטנה .
החוקי פשוט לוקח ומוציא לגינה , ומאז המפלצון לא מגיע לצד שלו , אני בחורף בכיף מחבקת, וכשמתחיל להיות חם פשוט מסלקת.
ופתאום המפלצון מאושר , יש לו מיטה חמימה עם תוספת מתוקת וחיננית שפשוט רועדת מפחד , ולא רק שלא מזיזה אלא מפנה מקום, מתרחקת ממנו , נותנת לו את כל המיטה .
אתמול בבוקר ראיתי מחזה מלבב , המפלצון ראשו על הכרית ליד ראשה, וידה מחבקת אותו .

אני מקווה שהקרח נשבר , וזו ההתחלה ליחסים טובים בינהם.

בוקר טוב , ושבוע טוב לכולם.