פינת הפנאי - מתחת לחגורה

לכל אחד חייב להיות תחביב כלשהו, אני תולעת ספרים, נגינה וכשיש לי זמן גם מציירת. הנסיך לא מסוגל בלי שחייה ונגינה . יורשת העצר שלי מציירת מדהים, תולעת ספרים כמו האמא , ומכינה תכשיטים יפיפיים. גם החוקי מטפל בגינה מקים מסלעות , שותל ומתכנן לעונת החורף והקיץ, ובמחסן בגינה נהנה לנגר , ליצור רהיטים . לפעמים גם שימושיים :).
לפיצי - אין.
בבוקר ניסיתי לדובב אותה, אז...אוהבת לשמוע מוסיקה , מחשב כמובן ו...זהו.
ונניח שהמחשב מנוטרל ויש הפסקת חשמל אז ...?
כלום,
קוראת?
לא ממש,
עבודות יד?
איכס.
ספורט...כבר יודעת שלא , הנסיך מאלץ אותה לרוץ לפחות אחת לשבוע שללא תהיה פדלאה.
כתיבת שירים?
לא,
אז...מה את עושה כשאין מחשב , ואין מערכת?
כלום,
יורשת העצר התנדבה לשבת איתה במשך היום עם מלאי של חרוזים ופיצקעס ולראות אולי תימשך לזה.
אני נברתי בספריה שלי ובחרתי כמה ספרים טובים לגילה ,,,אולי היא תימשך לזה.
והישועה צצה מכיוון החוקי , הכריז כי אין לנו הבנה בנפש צעירה , עלה לעליית הגג והביא איזה מליון פאזלים מורכבים עם 1000 חלקים ויותר .ופלא פלאים כבר שעה היא יושבת ונהנית עד הגג .

הללויה ,

ננסה למצוא עוד כמה תחביבים ,היא מתאפרת מדהים ויש לה חוש יופי מפותח , אולי עיצוב בגדים ?
ננסה בשלב מאוחר יותר , על מנת לא להעמיס עליה יותר מידי בבת אחת .

אני אוהבת את השעות של עצמי . אלו הן השעות שלי , רק לעצמי .
יכולה לעשות את הדברים שרוצה .
לא משמשת בתפקיד של :
אמא,
בוסית,
רעיה,
חברה,

אני שלי , ולעצמי בלבד.

אין לי הרבה שעות כאלה .
פעם ניסיתי שלפחות אחת ליום , יהיה לי קצת רגעים של פנאי .
ולא תמיד התאפשר.

ועכשיו , לפתע ...פתאום. אפילו פעמיים בשבוע .
הנסיך התאהב שוב בפסנתר . ובקטע של נגינה בשניים.

הרגשה נפלאה , לשבת לצידו, לתאם את תנועות האצבעות. לאחד את הקצב.
אפילו שביחד, מרגישה את הכיף שלשקוע עמוק בתוך הצלילים, לרחף ולחוש רק את הקלידים הפועמים.

נהדר , ממש מרחפת עכשיו .

מבצע הכנת עוגת ביסקוויטים הסתיים בהצלחה .
הנסיך טעם. והכריז בנדיבות, אני מרשה לכל אחד לקחת פרוסה אחת, היתר שלי .
רק לראות את פניה ואת החיוך הרחב , היה שווה את הבלגן שנשאר במטבח.

ועכשיו, מרגישה כזו עייפות נוראית.
4 שעות שינה מספיקות לי , אבל בגלל כל המאורעות , הלחץ והדוחק שאופיינו בשבוע האחרון, גם זה לא היה לי .
חייבת ללכת לנמנם קצת.
מצב טוב הגעתי , אם אני מרגישה עייפות באמצע היום.
פיכס ,

אבל, ממוטטת ...
שעה תנומה לא תזיק.

הנסיך לקח אותה לריצה קצרה , הוא חטף שוק כשנודע לו שלמעט שעתיים ספורט בבית ספר .היא לא עושה דבר . וכמובן , התפוח לא נופל רחוק מהעץ , הודיע לה חגיגית שהוא מצרף אותה לריצה . מתוך התחשבות הסכים לפעם בשבוע , ונעתר גם למסלול המקוצר .
הסברתי לו שאי אפשר לדרוש ממנה לרוץ 5 ו 7 ק"מ על ההתחלה.
שיתחיל בהדרגה מק"מ . ולאט לאט יעלה את המינון .

אז עד שיחזרו , הולכת לפקוד את המיטה.

יצרתי קשר עם בית הספר , חטיבה עליונה , בית הספר בו למד הנסיך. סיפרתי על המקרה , והחלטנו שבהדרגה ננסה כבר לשלב אותה החל מהשנה, לא בקטע של לימודים, אבל בקטע של חברות הכרויות וכו'. על מנת שבשנת הלימודים הבאה , הקליטה תהיה מהירה ונטולת משברים.
השלב הראשון היה היום.
השכמה בבוקר. ארוחת בוקר מהירה , אין אצלי לצאת מהבית ללא אוכל,
לא אוכלת בבוקר, הצהירה הפספוסה.
טעות, לא אכלת בבוקר, פה אוכלים!
אוףף איתך.
מבט מאיים קטן.
טוב, קורנפלקס.
סבבה, לידך.יש לך 2 סוגים תבחרי או תערבבי , בתיאבון.
הכנת רשימת קניות . התמקדתי על כמויות . ליחיד ומשפחה , מצרכי יסוד ועלויות. שיהיה לי בריא החוקי, מזל שהיה לידי ,הוא אלוף במחירים. אצלי זה לא ממש הקטע החזק .
בדרך לסופר. מתעכבים ליד בית הספר , מבנה מרשים , ענק, ובהשוואה לבית הספר ממנו הגיעה , ממדים מפלצתיים.
רוצה לקפוץ?
המממ, לא מכירה אף אחד.
נהדר, אז בואי נכיר .
בכניסה , פליאה.
תלבושת אחידה, אמאל'ה.
דווקא נורא נחמד. חוסך זמן בבוקר , חולצה וג'ינס.
מבט של שאט נפש מהול בבוז מצד הפיצי.
אני מדמיינת לעצמי אותי סוקרת את תכולת הארון המפוצץ במותגים , מחייכת לעצמי .
פיצי' תרגיעי, בימי שישי יש פטור מתלבושת אחידה, וכמובן מסיבות , חוגים . אל תדאגי . תוכלי להראות כל מה שיש לך.
הקלה מצד הפיצי.
נכנסים. היא פוסעת לידי , ומרגישה את המתח בגופה . מסכוננת כל כך הרבה שינויים. כולה בת 16.
בכניסה נגשת אלי היפיפיה של כיתה יא'. אמא של.....?
נכון,
תמסרי לו ד"ש מבר. מה איתו ?
אמסור , ותכירי זו האחיינית שלו .
נהדר, כניסה חלקה כבר הבטחתי לה , היפיפיה שמנסה כבר תקופה למצוא דרך להתקרב לנסיך , עטה על ההזדמנות.
יוווווו, את עומדת ללמוד אצלנו? מצויין, קחי מס' פון , תתקשרי אלי , אבוא לאסוף אותך , נכיר לך .
וכבר מדריכה אותה בהתלהבות, איזה מקצועות לבחור , ומה טיב המורים וכו'.
פגישה לחדר המנהלת שכבר מעודכנת .
שלום , נעים מאוד.
נותנת לה סקירה מהירה על בית הספר. בוחרים כבר את סוג ההתנדבות בו תהיה בשנה הבאה.בודקים את המצב בלימודים. יהיה צורך בהשלמות . לא נורא הקטנטונת של הנסיך תשלים לה .
קניות בסופר , הצמדות לרשימה.השוואת מחירים.
שבוע הבא נארגן לה תקציב . נפתח חשבון בנק על שמה .

מצפה לי עבודה לא פשוטה , אבל יהיה בסדר . חייב להיות בסדר .

יום טוב לכולם.

הילדונת הגיעה אלי , אני מבינה שהיא עדיין בהלם קרב, בכל זאת עברה טראומה לא קטנה. נותרה ללא אמא . וכולה בת 16.
אבל אני יודעת, שאסור לי לתת לה לשקוע ברחמים. וחייבת להתחיל להעמיד אותה על הרגליים. היות והיא בחרה לסיים שם את שנת הלימודים. יש דברים מינמליים שהיא חייבת לדעת, ויפה שעה אחת קודם.
לצערי , אמה לא הכינה אותה. היא ממש לא יודעת כלום בהלכות בית וכו'.

הגענו הביתה , סדרנו את הדברים. מקלחת מהירה , ישבה לידי במטבח .
רעבה?
הממ..קצת.
סבבה.
אני ואת ביחד נארגן ארוחת ערב.
אני?
כן, את. למה לא?
לא יודעת, מעולם לא הכנתי.
מעולה, ביחד נארגן משהו קטן. מה את אומרת?
קצת בחשש...נענתה בכן חרישי.
מה בא לך?
חביתה , סלט , וקוטג'.
מעולה, בדיוק מה שאני אוהבת.
חייכה לעומתי .
טוב, חלוקת עבודה. את סלט אני חביתה , ותבחרי , אחת עורכת את השולחן ואחת מדיחה את הכלים.
אני עורכת.
פנטסטי.
מוציאים עגבניה בשרנית, מלפפון ירוק. בצל מריח למרחוק. שמן זית. מלח , טבעות זיתים.
אני מוציאה את הביצים, שוברת את הקליפה, יוצקת לכוס , מוסיפה מעט מלח ומתחילה לערבב. מקפידה לתת הסברים תוך כדי.
בזוית העין מבחינה בתנועות המסורבלות ואיטיות להחריד, נאבקת ברצון הגואה להגיד לה , תניחי , אני אעשה. נותנת לה להיאבק , מפעם לפעם נמלטת הצידה לבל תפגע בי בטעות עם הסכין המתנופפת.
לא יאומן כמעט חצי שעה הכנת הסלט , אבל מצויין, לאט לאט היא תשתפר והזמנים יתקצרו .והיא חייבת , אין ברירה , אני אהיה יותר שקטה באם אדע שהיא יודעת להכין ארוחות בסיסיות. במשך הזמן אלמדה דברים יותר מורכבים.
סיימה.
סלט בקערה מרכזית. גבינה מעוטרת בטבעות זיתים.
ילדונת מעוטרת בשריטה , ובעיניים דומעות מהבצל. ועם חיוך ענק כשהנסיך החמיא שזה הסלט הטעים ביותר שאכל מימיו.

מחר, קניות בסופר השכונתי על פי רשימה שנכין מראש בבית, והכנת עוגת בסקויטים ללא אפייה.

לימודים וכו' נשאיר לשבוע הבא , אי אפשר הכל בבת אחת, טיפין טיפין.

היא תהיה בסדר.

אופס, מאבק אחרון ...שעת שינה .
למיטה !
מה כבר?
כן,
את זקוקה בגילך ל8 שעות שינה .
לא עייפה.
אין בעייה , קחי ספר , צפי בטלויזיה שבחדר , אבל את במיטה.

הדבר ממנו יראתי מכל, הגיע .
אצל אמא הלכתי לשון מתי שרציתי .

סבבה, ואצלי תלכי לשון מתי שאגיד .

מבט עיקש , מלחמת עיניים.

נכנעה.
עלתה לחדר.

חיכיתי מעט, עליתי בעקבותיה. מסכנונת ...רק הניחה את הראש על הכרית ונרדמה.
כיסיתי , הצמדתי נשיקה.
והרגשתי
את שתי ידיה מחבקות.

לילה טוב, פיצי.

כמו תמיד יום מעייף, אבל לשם שינוי עם סוכריה.
מ ט ו ו ח , איזה כיף, כל כך אוהבת לחוש את המשקל ביד, לאזן , לחוש היטב, להיטיב את היציבה , לפשק מעט את הרגליים.
להרגיש את היד שמתאזנת מול הכתף, לצמצם עין אחת.
ואז...לחיצה אחת, רעד שחולף מההדף.
וכמובן....10 מתוך 10.

הלוואי כל יום .
תענוג אמיתי .